ספן

1, ממנו א. סָפַן, סְפִינָה, סִפּוּן, °סֶפֶן, °סַפָּנוּת.



1 [כך בארמ' ובכנענ' מספנתה, הספון שלה (לידזב' 330). ובאשור' סַפַאנֻ, שַׁפַאנֻ, כִּסָּה, וגם נִצַּח והתגבר; והשם סַפַּנֻּ, סֵתר, אפלה, עֹמק (Del., Handw. 508) ובכושית סַפִין,  נִצַּח והתגבר, ועי' שׂפן, הערה.]