°, ספיתא, ש"נ, — שה"פ מן סָפַת: וכיון דאכילה ע"י קציצה ליתא בשתים אלא באחת לא קבע בהם ספיתא1 משום הכי קתני סופת במלח ואוכל (רש"י, ב"מ, פט:). ולא יאכל ענבים וכו' עד שירצה א"א דוקא אחת אחת בספיתת מלח עראי אבל לא מליחה גמורה (ראב"ד, השגה על הרמב"ם, שכירות יב י).