*, ש"ז, מ"ר סַפָּנִים, ספנין, — מי שעובד בספינה, מַלָּח, Seemann, Matrose; marin; matelot; skipper, sailor: אין נותנין לא לבייר ולא לבלן ולא לספר ולא לספן אבל נותן הוא לבייר לשתות ולכולן הוא נותן מתנת חנם (שביע' ח ה). אלו קשרין שחייבין עליהן קשר הגמלין וקשר הספנין (שבת טו א). העונה האמורה בתורה הטיילין בכל יום הפועלים שתים בשבת החמרים אחת בשבת הגמלים אחד לשלשים יום הספנים אחת לששה חדשים (ר' אליעזר, כתוב' ה ו). אבא גוריין איש ציידן אומר משום אבא גוריא לא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספר ספן רועה וחנוני שאומנותן אומנות לסטים רבי יהודה אומר משמו החמרין רובן רשעים הגמלים רובן כשרין הספנין רובן חסידים וכו' (קידוש' ד יד). החמרין והגמלין והספנין ושהיו עושין בשביעית שכרן שביעית (תוספת' שביע' ו כו). ספינה שהיתה באה בים ועמד עליה נחשול והיקלו ממשאה מחשבין לפי משאוי ואין מחשבין לפי נפשות ואין משנין ממנהג הספנין (שם ב"מ ז יד). רשאין הספנים לומר כל מי שאבדה לו ספנתו נעמיד לו ספינה אחרת (שם יא כו). אריסיו וחכיריו וקבליו הרי אילו עושין איכריו וספניו וגמליו אינן עושין (ירוש' מו"ק  ג ה). החמרין הגמלין והספנין הרי אלו לא יעשו (בבלי שם יא:). ולא מעבר לים היא לא תמצא בסוחרים ובתגרין וספנין (כלה רבתי ח). — ובסהמ"א: פירוש יש לספנים לוחות שקושרין אותן בטבעות (ערוך ערך כף). רשאים הספנים להתנות ביניהם כל מי שתאבד לו ספינה מעמידים לו ספינה אחרת (שו"ע חו"מ, פריקה רע"ד יח). בשנה תקל"ח עבר הספן המהולל קאק הבריטאני בין איי השועלים לים הקרח (ר"ש בלוך, שבי"ע ג, רוסיא באזיא ז).