* 1, פ"י, כִּבֵּד, הוקיר והחשיב ehren, achten; honorer, respecter; to honour, respect: הידירה שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא ויתן כתובה שלמחר תהא מוטלת ואין כל בריא סופנה2 (תוספת' כתוב' ז ה). מן השמים נלחמו וגו' עם סיסרא לא זז3 משם ולא ספנוהו מפני שהוא גולייר (שם סוט' ג יד). בשמעו את תלונותיכם (ונחנו מה כי תלינו עלינו) אמרו להם וכי מה אנו ספונין שאתם עומדים ומתרעמים עלינו (מכילת' בשלח ד ב). הפורק עול זה שהוא אומר יש תורה ואיני סופנה4 (ירוש' סנה' י א). כבוד היה לי כשהיה בנו של מלך אצלי שהיה המלך כותב אגרת לי והיה זקוק לי והייתי ספון בפניו5 וכו' כך אמר פרעה כשהיו ישראל אצלי היה הקב"ה זקוק לי והייתי ספון בפניו5 והיה משלח לי אגרת בכל שעה (מד"ר שמות כ). גם את הארי גם את הדוב וכו' אמר דוד וכי מה אנא ספון שהכיתי חיות רעות אלו (שם אסת', ויהי אומן). שהשוה אותן לזבובין לפי שלגיונים אלו אינן ספונים לכלום (תנחו' וישב ג). אם חפץ אתה להתרחק מן החטא צא וחשב ודע ועיין בסופו אם הטיבותה הרבה יהי בעיניך מועט ואל תאמר משלי הטיבותי אלא ממה שהטיבו לך צריך אתה ליתן הודאה שספנוך והטיבו לך (ר' חדקא, מדה"ג שכטר, תולדות, ויאמר אבימלך). כאדם שיש לו בת בוגרת והוא רוצה (לסופנה) [להשיאה] לאחד (ילק' משלי תתקלד). כשיש לו (לב"ו) אוהב עשיר הוא מדבק עמו ונכפף לו וכשרואה שמטה ידו והעני אינו סופנו (פי' מחשיבו עוד) אלא נותן עליו אבן (מדר' אגג' בראש' מח). — ובסהמ"א: אחר שכתב לך ישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה שלא היו ספונים [הגונים] וחשובים לפרש האיך נתישבו וסדר מלחמותיהם (רש"י, בראש' לז א). אשר אנכי מצוך היום לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה6 אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה (הוא, דבר' ו ו). ועמדתי מרעיד פן יחשדני מר א' משתים או שאיננו ספון בעיני ח"ו או דבריו אינם כדאים להשיב עליהם (חות יאיר, שו"ת קנח). — ואמר הפיטן: הם פשעו בם ובהם לא סופנים אף כי אנחנו חורי ארץ וקצינים (אמץ, יוצ' אחרון פסח). והדרת אופנים אשר הם מרבעי פנים לפני שיר זה לא סופנים7 (הוא נקרא, יוצ' פרש' החדש).