א. סָפַן

פ"י, סָפוּן, יִסְפֹּן — א) כמו שָׂפַן, צָפַן ואָצַר, verbergen, aufbewahren; cacher, préserver; to hide: וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק סָפוּן1 ויתא ראשי עם דבר' לג כא. — ובמשמ' טָמוּן: העת לכם אתם לשבת בבתיכם סְפוּנִים2 והבית הזה חרב חגי א ד. — ובסהמ"א: דברי חכמה הן שיש ספוניהם טעמים גדולים גבוהים מכל הרי הררים תשו' גאו' ליק כט. לא יועם רקיע אשר שמש שכונו לא יחרב ים אשר מרגלית ספונו קטע מזמן הגא' סעדיאנה שכתר 73. כי המתן במקום הראוי לו מטמון ספון אינו אובד עם אריכות הזמן אך הוא עומד כל הימים תק' מדה"נ לרשב"ג מד. ואתם יושבים בבתיכם ספונים לובשי שני עם עדנים רד"ק, אגר' הרמב"ם, כ.. — אותה חלקה ספונה וטמונה מכל בריה שנאמר ולא ידע איש את קבורתו רש"י, דבר' לג כא. — ואמר הפיטן: ספנת בתוך עשרת הדברות שש מאות ושלש עשרה מצות חוק מועדיך רסע"ג, אזהר', קבץ מעש' ידי גאו' קדמ' ב, 53. קרות בתינו ארזים טרח עול סובלת ולא נכזבה תוחלת טמון וספון מנצלת אהוביך, יוצ' שבת חוהמ"פ. נהפך לבו בלו אבו חזור ספוני גנזיו פנה לחילותיו לבזור עבור בכל אותו לעזור אימת נוראותיך, יוצ' אחר' פסח. מרום יראה לו השה והוא ישיב נפש אם עקרת שמחה להשיב סוקר ספונות בני שועיך יקשיב ישלך עזרך מקדש אז בהר, סליח' ער"ה. והספינה בנבכי המים ספונה ולשון הים יכחש בה והיא אתו גנובה ר"י חריזי, תחכמ' לח. — ב) סָפַן קיר בקרשים וכדומ', יצפה אותו: וְסָפֻן בארז ממעל על הצלעות על העמודים מ"א ז ג. ואולם הכסא אשר ישפט שם אלם המשפט עשה וְסָפֻן בארז מהקרקע עד הקרקע שם ז. ויבן את הבית ויכלנו וַיִּסְפֹּן את הבית גבים ושדרת בארזים שם ו ט. האמר אבנה לי בית מדות ועליות מרוחים וכו' וְסָפוּן3 בארז ומשוח בששר ירמ' כב יד. — ואמר המשורר: ונמיר היכלי עונג ובתים ספונים בארונים בחפירה וחלף צפרים לנו עשוים אזי נהיה לתולעת לברה עמנו' מחבר' ח. — ובשתי המשמ' יחד: אליכם אקראה ישבי דבירים מרוחים ובארזים ספונים ומחר תצאו מהיכלי עז ותהיו תוך שאול יחד ספונים ר"י חריזי, הענק רט, ספ' היובל להרכבי.



1 תאר ל־מחֹקק ולא ל־חלקת, ולפיכך בא בלשון זכר. התרגומים הארמיים פרשו שהכונה לקברו של משה. וכן בילק' תתקסב, וז"ל: זו קבורתו של משה שנתנה בחלקו של גד, ע"כ. וכן פרש רש"י ורוב המפרשים שלנו. וכן בפשיט' טמירא, והירונ' quod in parte sua doctor esset repositus. וראב"ע פרש כמו משמ' ב), וז"ל: והטעם כי ראה ארמונים ספוני' שהיו בחלק גדולי האמורי, ע"כ. וכן רד"ק בשרשיו, וז"ל פירושו מקורה, כלומ' שהיה חלקם של בני גד חלקת מחוקק ומשל שהיה הכל בנוי ומקורה כהוגן, רמז בו לערים שכבשום מעבר לירדן, ע"כ. והשבע' תרגמו συνηγμένων, נאספים. וע"פ זה מציעים כמה מן החדשים לחבר ספון עם ויתא הבא ולסרס ולקרא ויתאספון.

2 י"ת בבתיא די מטללין בכיורי ארזיא, ע"כ. וכן פרשו המפרשים, ועי' גם ראב"ע דבר' לג כא, וא"כ ספונים הוא תאר ל־בתיכם, כמו הספונים, והוא שייך למשמ' ב).

3 החדשים מנקדים וְסָפוֹן, מקור, כמו וּמָשׁוֹחַ הבא.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים