סָפַס – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

סָפַס

°, קל, פ"י, — הִצִּיב: באר לשר צבאו פולפוס ברית להעבירי ופסלו לספוס 1 (ר"י ב"ר שלמה, אודך כי, יוצ' שבת א חנוכ').

1 [כנראה נגזר מן השם מסיפס, עי' (עירוב' עב.).]