סַקְרָן
*, סֻקְרָן, נק' סַקְרָנִית, סֻקְרָנִית, סוקרנית, ש"ת, — מי שאוהב לראות כל דבר, המביט לכל צד בְתֵאָבוֹן, הקורץ ורומז בעיניו: לא אברא אותה מן הראש שלא תהא מיקר' ראשה לא מן העין שלא תהא סקרנית1 ולא מן האוזן שלא תהא צייתנית וכו' אעפ"כ ותפרעו כל עצתי לא בראתי אותה מן הראש והרי היא מיקרת ראשה וכו' ולא מן העין והרי היא סקרנית1 שנאמר ומסקרות עינים (מד"ר בראש' יח). אברא אותה מן העין תהיה סקרנית עמדה חוה והיתה סקרנית שנאמר ותרא האשה (רד"ק, השרש', שקר).
1 [בהוצ' תיאוד': סוקרנית.]