* 1, סקרא, סיקרא, ש"נ, — מין צבע אדום בהיר: ולא יהא מערב מים ביין מי כגלקייא בשמן וכו' סקרא בציר וכוסברת בפילפלין (תוספת' ב"ב ה ו). — והשתמשו בו לכתיבה כמו דיו: כתב בדיו בסם בסיקרא2 בקומוס וכו' על שתי כותלי זויות וכו' והן נהגין זה עם זה חיב (שבת יב ד). היתה כתובה (המגלה) בסם ובסיקרא2 ובקומוס ובקנקנתום על הנייר ועל הדפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו (מגל' ב ב). בכל כותבין בדיו בסם בסיקרא3 ובקומוס ובקנקנתום ובכל דבר שהוא של קיימא (גיט' ב ג). וכתב אין לי אלא בדיו מנ' בסם בסקרא בקומוס בקלקונתוס ת"ל וכתב לה מכל מקום (מדר' תנאים, דבר' כד א, הוצ' הופמן). עדים שאינן יודעין לחתום ר"ל אמר רושם לפניהן בדיו והן חותמין בסיקרא בסיקר' והן חותמין בדיו (ירוש' גיט' ב ג). והוא שכתב דיו על דיו וסקרה על גבי סקרה אבל אם כתב דיו על גבי סקרה וסקרה על גבי דיו חייב (ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש, שם גני' 223). — ולסַמן סימן: בנוהג שבעולם כשם שהטבח מכניס צאנו וכל שה או כבש שהוא רוצה לשחוט נוטל הסיקרא ורושם עליה להכיר אי זה ישחוט ואיזה לא ישחוט וכו' (מד"ר שמות יח). — חוט של סִקְרָה: וחוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדילה בין דמים העליונים לדמים התחתונים (מדות ג א). חוט של סיקרא היה באמצע המזבח ממנו ולמטה חמש אמות ממנו ולמעלה חמש אמות שכל הניתנין למטן כשירין (תוספת' זבח' ו יא). — ובסהמ"א: אם נותן (את הדם) מחוט הסקרא ולמטה פסולין (והזהיר, שמות צז:).