* ש"ז, — א) מין חיה סֹרֶטֶת השֹכנת במים, Krebs; écrevisse; crab: ואחריו מה אתה בורא סרטן מפני שאדם מקמיץ מן החורין ומן הסדקים [כסרטן (פסיק' רבת' מתן תורה). אמר (מרע"ה) רבון העולמים הסרטן הזה אינו חי אלא מן המים ואני נמלטתי מן המים (שם וימלך). אדם נמשל לשנים עשר מזלות וכו' ותחלתו חלש כסרטן ואח"כ כשנתגדל נתגבר כאריה (תנחו' האזינו א). — ובסהמ"א: כדמות הסרטן המימי שסגולתו לחזור אחורנית וכן השמש בעלותו אלינו יבוא בנקודה הראשונה של סרטן ומשלים מהלכו על גדי אחורנית מאשר בא או נאמר סרטן מאדמימות שהוא מזל החום (יוס' ישר' פורלין, תולד' אד' ג מב, כ"י בריט' מוז'). שורטה השד בסרטן ימיי שחוק סרטן נהריי שרוף (קאונן ג יב ג). ילמד אדם דרך ארץ מסרטן של ים שאינו אוכל כי אם בשתי אצבעות (ר' אליהו, שב' מוסר כב). — °ומ"ר סמ' סַרְטְנֵי: שיאכל הדגים הנקראים סרטני הנהר המבושלים עם השעורים (נרבוני ארח חיים, בקדמת הדקה, כ"י ביה"מ שכתר). קרא סרטן לסרטני יאורים ואל נגע בשם סרטן מקרא וכן הוא שם למזל בין תאומים ובין אריה ישכון ויירא (עמנו' מחב' כ). — ה) *בחכמת התכונה, אחד משנים עשר המזלות, ע' ערך מזל: וכולם (הכוכבים) משרתים לי"ב מזלות שהן כנגד י"ב חדשים ואלו הן שור תאומים סרטן אריה וכו' (פדר"א ו). — ובספר יצירה: המליך אות ה' וקשר לו כתר וצר בו סרטן בעולם ותמוז בשנה ורגל שמאל בנפש (ספ' יצירה ה ב). — ובסהמ"א: חקק מן הי"ב מזלות ג' אשיים ג' אורים ג' ארציים ג' רוחניים טלה אריה וקשת אשיים סרטן עקרב דגים מימים תאומים מאזנים דלי אורים וכו' (סהל בן תמים, פי' ספ' יצירה עג). סרטן ממזלות המים נקבה ממזלות הלילה וכו' (ראב"ע, ראש' חכמה ב, כ"י פריז). וג' ממים והם סרטן עקרב דגים (הוא, ספ' למשאלה בקדרות ז). והם המזלות ששמותם טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה (רמב"ם, יסוה"ת ג ו). במה דברים אמורים כשהיה מקום הירח האמתי מתחלת מזל גדי עד סוף מזל תאומים אבל אם היה מקום הירח מתחלת מזל סרטן עד סוף מזל קשת ויהיה אורך הראשון עשר מעלות או פחות (הוא, קדוה"א יז ד). התבונן וראה הירח באיזה מזל הוא אם יהיה במזל טלה תגרע מן האורך הראשון תשעה וחמשים חלקים וכו' ואם יהיה המזל סרטן תגרע מן האורך שלשה וארבעים חלקים וכו' (שם ה). וגבה סרטן למעלתי יקטן (ר"י חריזי, תחכמ' כב). סרטן לתמוז אריה לאב בתולה לאלול (אסף 9.). ראש סַרְטָן, רֹאש מזל סַרְטָן: והנה השמש ומגן ה' צבאות יחול בראש טלה בתקופת ניסן ובראש סרטן בתקופת תמוז ובראש מאזנים בתקופת תשרי ובראש גדי בתקופת טבת (ראב"ד, ספ' יצירה יט:). ומראש מזל טלה יתחילו המזלות לנטות מעט מעט ולהתרחק מעל הקו השוה כנגד הצפון עד ראש סרטן ויהיה ראש סרטן רחוק מעל הקו השוה לרוח הצפון שלש ועשרים מעלות וחצי מעלה בקירוב (רמב"ם, קדוה"ח יט ד). והנקודה אשר נחלק עליה אופן המזלות בפאת צפון היא ראש סרטן ומסמנית ראשית ימי החום והנקוד' אשר נחלק עליה בפאת דרום היא ראש גדי ומסמנת ראשי ימי הקור (ראב"ח הנשיא, צורת הארץ א ד). והשלישית הנקודה אשר בה היא סוף מלאות היום וחסרון הלילה והיא ראש סרטן (הוא, ספ' העבור א, 77). התקופה השנית כשהחמה חלה בראש סרטן יהיה היום בסוף ארכו והלילה בסוף קצורה (שם ב, 79). ובהגיע מרכז החמה ע"פ המסיבה האמורה לחנות נוכח ראש מזל סרטן מהמזלות הקבועים האלה אז יגיע היום בכל מקום מהאקלימים לתכלית גדלם (ר"י הישראלי, יסוד עולם כה:). ולפיכך נקודת ל מהמזלות היא ראש מזל גדי ונקודת פ מהם ראש מזל סרטן (שם לא.). ואף על פי שאין אורה (של ירח) חזק במו אור השמה הנה היא יותר קרובה אל הארץ והיתה לפעמים קרובה מנוכח הראש מהשמש ברב הישוב והוא בניותה בראש הסרטן בתכלית נטייתה לצפון (רלב"ג, מלחמ' השם ה ו). ראש מזל סרטן וראש מזל גדי (ר"א הקראי, ספ' ג"ע יד.). מראש טלה עד ראש סרטן צ"ד יום וחצי (שם יז:). סרטן ראשו מוליד אויר חם ורע וחושך וסופו מוליד מחות1 (יוס' ישרא' פורלין, תולד' אד' ג לט, כ"י בריט' מוז'). — ואמר הפיטן: חבא משוד שטן פסוחיך בלי לסטן טל חיים ירטן להפסח כגון סרטן (חבא, תפל' טל). כוכב תאמים חלה מכעס כי דם אחים נשפך כמים לארץ בקש לנפול סרטן כי התעלפנו צחה צמא (אז בחטאינו, קינ' ספרד'). נסוגים לדת שקר נטו באבן נגב ישפטו במזל סרטן ילבטו כל עומסיה שרוט ישרטו (אל חי, שמע"צ, קרובץ ארגו'). זך לקח תעודה תזנק במזל סרטן יהודה (סד' טל, הגדת מצוירה ומנקדה, כ"י בריט' מוז'). — ואמר המשורר: ולרביעי והוא סרטן גם לאריה נתת מהודך עליו ולאחותו הבתולה הקרובה אליו (רשב"ג, כתר מלכות). וצורת סרטן זה לכוכבים גבהותם ושפלותם תתהפך כחומר חותם (ראב"ע, חי בן מקיץ). — ג) שם מחלה, carcinoma2: אמר החבר היתכן שתתעכב בו ליחה שתעשה בו מורסא או סרטן או תבלול או חבורה (ר"י א"ת, הכוזרי ב מ). המום הנקרא סרטן (ראב"ע, ראש' חכמה, כ"י פריז). אותם שיעשו להם סרטן במקום נעלם יותר טוב שלא יתרפאו כי אם יתרפאו ימותו (פרקי אבוקרט ו לז, כ"י ברלין). המורסה הקשה והסרטן ורבם חרפיות (קאנון א ב א ה). הסרטן הוא מורסא שחוריי' מן השחור' השרופיית מליחה אדומיית וכו' המורסא הזאת נקראת סרטן לאחד משני ענינים רוצה לומר אם להסתבכו באברים בהסתבכות הסרטן במה שיסובב בו ואם לצורתו בעגולו ברוב ממראהו (שם ד ג ב טו). הסרטן מורסה שחורית תולד מהשחורה הנשפרת וכו' ונקרא כן מפני שדומה לסרטן הים (נרבוני ארח חיים במורסות, כ"י ביה"מ שכטר). והסרטן הוא מן האבעבועות המתחדשות מן השחורה (ר"י מוסקאטו, קול יהודה לכוזרי ב מ, נג.). לסרטן נקרא כן לפי שהחיה הנקרא' סרטן יש לו רגלים הרבה וזו היציאה יש לה סביבה גידים מלאים מן התערובות המילדות אותה (ר"מ אלדבי, ש"א, נתיב ד, עא::). לחולי המעיים כל העשוי מעשב אבשינטי"ו וגרגרי מאסטיח"י לפצעים וחבורות שברגלים מסוכנים פן יתהפכו לסרטן (טוביה כץ, מעשה טוביה, בית חדש י, קז.).