* במקור חסר סימן התקופה, חָרַת, רשם על ידי חֲקִיקָה, einschneiden, einritzen; inciser; to incise, mark: הסורט סריטה אחת על גבי שני נסרים כאחת הרי זה חייב (תוספת' שבת יא יב ו). מעשה בעזים בית אנטוכיא שהיו דדיהן גסין ועשו להן כיסין כדי שלא יסרטו1 דדיהן (ר' יהודה, שבת נג:). כל מי שהוא רוצה לידע שימות החמה יתירים על ימות הלבנה י"א יום יסרוט לו סריטה בכותל בתקופת תמוז ולשנה הבאה באותו הזמן אין השמש מגעת לשם עד י"א יום (רשב"ג, מד"ר בראש' לג). סרט לו סריטה על הכותל אמר לו כשתגיע השמש לכאן ירד מחר הברד (זבדי בן לוי, שם שמות יב). — ובסהמ"א: ואיש כי יכה כל נפש אדם שמעני אפילו סרט סרטה ת"ל מכה איש ומת מגיד שאינו חייב עד שתצא כל נפש (והזהיר שמות סה:). כמו סריטה שסורט האומן בצואר למצץ דמו (ערוך ערך כסל).

— פִע', *סֵרֵט, בינ' מְסָרֵט, — כמו קל בחֹזק הפעולה: המסרט על בשרו ר' אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר (שבת יב ד). אין משרבטין ומסרטין2 את הבהמה ואין נופחין בקרבים (תוספת' ב"מ ג כט). מאי נוקפים אמר רבי יהודה אמר שמואל שהיו מסרטין לעגל בין קרניו כדי שיפול דם בעיניו (סוט' מח.). אבנים הללו אין כותבין אותם בדיו משום שנאמר פתוחי חותם ואין מסרטין עליהם באיזמל משום שנאמר במלואותם (שם סח:). דבר זה שאלתי לחכמים ולרופאים ואמרו מסרטו בעצם ומעלה ארוכה (רב יהודה בשם רב, חול' עז.). — ובסהמ"א: אדם שיודע לקרות ואינו יודע לחתום על הגט מסרטין לו אות אות על מגלה וחותם (תלמידי רב יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 99). ועיקר פיתוח שמסרטין בברזל והאבן מיתחסרת מה שנפסל ממנה בפיתוח (קטע תשו' תלמיד רסע"ג, סעדיאנה שכתר 61). ודוקא בעצם שמסרטו אבל ברזל שורף ואינו מעלה ארוכה (ערוך ערך קד). מקרעין להם נייר חלק מסרטין ורושמין בסכין על הנייר את שמות העדים ובאין העדים וממלאין את הקרעים דיו (רש"י, גיט' ט:).

— הִתפ', *הִסְתָּרֵט, בני' נק' מִסְתָּרֶטֶת, — שסרטו אותו, שנעשו בו סְרִיטוֹת: מה הסנה הזה כשאדם מכניס ידו לתוכו אינו מרגיש וכשהוא מוציא מסתרטת כך כשירדו ישראל למצרים וכו' (מד"ר שמות ב).