סָרִיג

*, ש"ז, מ"ר סְרִיגִים, סריגין, סמ' סְרִיגֵי, — כמו שָׂרִיג, סְרִיגָה, מחיצה או כסוי של מעשה שבכה Geflecht, Gatter; grille, treillis; grate, lattice: מלבן של ספקלריא וסריגין של חלונות פותחין ונועלין בהן ואם היו נשמטין אסור (תוספת' עירוב' יא יז). חבילי המטה וסריגי חלונות חוצצין את הבית ואת העליה עד שתעבר הטומאה לצד השני וכו' מפני שהטומאה יורדה באיזו דרך שנכנסה (שם אהיל' ט ד). הסריגים ממעטין בה לענין שבת (ירוש' עירוב' ז). — ואמר הפיטן: זבדם שנים סריגים את זה לעמת זה זכרם שלחו למקנה להתעדן בפרי סחרם (Elbogen, Stud. 146). — °ובמשמ' אריג של מעשה רשת: ואנשי הארץ ההיא אינם קוברים את מתיהם אלא חונטים אותם במיני בשמים ומשימים אותם בספסלים ומכסין אותם בסריגים כל משפחה ומשפחה לבד (מסעות ר' בנימין, הוצ' ד"ר גרינהוט 84).

חיפוש במילון: