מַזָּל

1, ש"ז, מ"ר מַזָּלוֹת, —  א) כנוי לקבוץ כוכבים אחדים ברקיע בצורה מן הצורות, Sternbild; constellation:  המקטרים לבעל לשמש ולירח וְלַמַּזָּלוֹת ולכל צבא השמים (מ"ב כג ה). —  ומצוי מאד בתו"מ:  הרואה את החמה ואת הלבנה ואת הכוכבים ואת המזלות אומר ברוך עושה בראשית (תוספתא ברכ' ז ו).  לא שימשו המזלות בשנת המבול (ירוש' פסח' א כז:).  לא שנו (שהמוצא כלים מצויירים יוליכם לים המלח) אלא כלים שעליהם צורת החמה וצורת הלבנה הא שאר כל המזלות לא (שם ע"ז ג מב ד).  שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל וכו' תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה רבוא אלפי כוכבים (ברכ' לב:).  הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן אומר ברוך עושה בראשית ( שם נט:).  והיודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב אסור לספר הימנו (שבת עה.).  חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין ( פסח' צד:).  רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין (מו"ק יב:).  אותו היום (שירד המבול) שבעה עשר באייר היה יום שמזל כימה שוקע ביום ומעיינות מתמעטים (ר"ה יא:).  עד שלא חטא אדם הראשון היו המזלות מהלכין דרך קצרה ובמהירות משחטא סיבבן דרך ארוכה ובמתינות יש מזל שהוא גומר הלוכו לי"ב חדש כגון כוכב חמה ויש מזל שגומר הלוכו לשלשים יום והיא לבנה ויש מזל שגומר הלוכו לשתים עשרה שנה והוא צדק ויש מזל שהוא גומר הלוכו לשלשים שנה והוא שבתי (מד"ר בראש' י).  נשתכללו שמים בחמה ולבנה ובמזלות ונשתכללה הארץ באילנות ובדשאין (שם).  א"ר יוחנן לא שמשו מזלות כל י"ב חדש (שם לג).  א"ר ברכיה מזל צדק היה מאיר לו (שם מג).  א"ר לוי אין אחד מן המזלות הללו שהן מהלכין ברקיע רואה מה שלפניו אלא של אחוריו כאדם היורד מעל הסולם ופניו לאחוריו כדי שיהא כל מזל ומזל אומר אני הוא הראשון ( שם דבר' ה).  בשעה שברא הקב"ה את העולם אמר לשרו של חשך סור מלפני שאני מבקש לבראות אור ומזלותיו (פסיק' רבתי, ויהי ערב).  שנים עשר מזלות ברא הקב"ה הסדירן ברקיע הן וצבאותיהם וגדודיהן במקור נדפס "וגדותיהן"  וחייליהן ואלו הם טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים (ברית' דר"ש הקטן ה).  כל הכוכבים והמזלות ושני מאורות נבראו בתחלת ליל ד' (פדר"א ז).  כל הכוכבים משרתים לשבעה כוכבים של שעות וכו' וכלם משרתים לי"ב מזלות שהן כנגד י"ב חדשים וכו' וכל מזל ומזל משרת את ימות חדש החמה שני ימים ומחצה שני מזלות לחמשה ימים (שם ו).  והחמה והלבנה מתחילין מר"ח ניסן החמה מהלכת לפניה בתקופה וטלה מתחיל לשרת לפניו ביום וכל המזלות משרתים אחריו כדרכן (שם ז). —  ובסהמ"א:  הנה אלו הששה קוין יחלקו כל הכדור לשנים עשר חלקים רחבים באמצע וצרים אצל הקוטבים וכל אחד מאלו הי"ב חלקים יקרא מזל ויש לו שם מיוחד כפי שם הצורה הנרשמת בין שתי הקוין (ר"א בר"ח הנשיא, אשפירא ב).  שי"ב מזלות קבועין בגלגל והגלגל חציו ברקיע וחציו תחת הרקיע ולכך לעולם ששה מהמזלות מכוסין וששה מהן מגולין שהמזל עולה מצד אחד במזרח ושוקע מזל אחר כנגדו במערב (ערוך, ערך כמה).  הגלגל מוחלק בשלש מאות וששים מעלות כל מזל ומזל שלשים מעלות ומתחיל מתחלת מזל טלה (רמב"ם, קדוה"ח יא ז).  העגולה שהיא עוברת במחצית המזלות שבה מהלך השמש וכו' הנקודה האחת ראש מזל טלה והנקודה השניה שכנגדה ראש מזל מאזנים ונמצאו ששה מזלות נוטים לצפון מתחלת טלה עד סוף בתולה וששה נוטים לדרום מתחלת מזל מאזנים עד סוף מזל דגים ומראש מזל טלה יתחילו המזלות לנטות מעט מעט ולהתרחק מעל הקו השוה (שם יט ב-ד).  ובעלי חכמת התכונה בהסכמה מהם ראו לחלק שטח עקמומית הגלגל הח' לי"ב חלקים שוים זה לזה וקראו לכל חלק מהם מזל ומפני זה הוא נקרא הגלגל הזה גלגל המזלות וכו' ונקבו בשמות האלו לפי שבכל מזל מהם הוא נראה מחברת הכוכבים המיושבים הקבועים בו כפי הצורה ההיא (יסו"ע לר"י ישראלי ב א).  ד' מהם נקראים מזלות מתהפכים וד' נקראים מזלות קיימים וד' מהם נקראים מזלות שני גופיים ר"ל בינונים כיצד המזלות שהם נקראים ראש התקופות כגון טלה שהשמש נכנס בהם בד' תקופות השנה נקראים מתהפכים והמזלות השניים להם כגון שאע"ד נקראים מזלות קיימים והמזלות השלישיים לראשי התקופות תבק"ד הם מזלות בינוניים (תולד' אדם ג לט, כ"י בריט"מ). —  ואמר הפיטן:  יודוך ה' אלהינו מאורות רקיע זיו חמה בהליכתו ולבנה בתחלת חדושה כוכבים ממסילותם מזלות עם סדורן (סדר רע"ג, נשמת ליל פסח).  חקק וחצב מסלות, והעמיד צבאים ומזלות, והשריצו מימי מצולות, צפור שמים ודגי הים (ר"י הלוי, מי כמוך יחיד).  בראשית ברא אלהים, גלגל מסובב גבהים, ונתן מזלות נגהים, עולים ויורדים בו (הוא, אפתחה שערי רנני).  טכס גלגל קבוע ומזלות צומחים, יחד כסיל כימה עמם זורחים (משה בר"ק, יוצ' פסח, אצולים).  ומהיכל עלתה (שכינה) ועל הכרוב שבה, וראתה משתחוים לכל מזל וצבא, ונאמה אלכה אל מקומי ואשובה (ר' יוסף, קינ', שכינה צועקת).  זכור תלאות אשר צר לי מאד עליהן, במזל גדי הלא בעדי נאספו שלשתיהן, ובו שיות הדחויות חל הנגף בהן (ר' יחיאל מונדו). —  ואמר המשורר:  נשבעתי ביוצר האור הזורח, והשמש והירח, וכל מזל צומח (ר"י חריזי, תחכמוני, שער כב). —  *עֹבֵד כוכבים ומזלות,  עי' ערך  כוכב.  —  והאמינו הקדמונים כי המזלות שולטים בעולם התחתון ופועלים פעולה לטובה או לרעה על העולם התחתון ועל האדם ולפי המזל ששלט בעת שנולד האדם כן יהי טיבו וגורלו2:  ר' חנינא אומר מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל ר' יוחנן אמר אין מזל לישראל (שבת קנו.).  לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם (שם).  אמר (אברהם) לפניו רבש"ע הסתכלתי במזל שלי ואין לי אלא בן אחד אמר לו צא מאיצטגנינות שלך אין מזל לישראל (נדר' לב.).  אמר לו הקב"ה לאברהם כבר אתה יודע שאין אתה מוליד אמר לפניו רבש"ע כך אני רואה במזל שלי שאיני מוליד אמר לו מן המזל אתה מתיירא חייך כשם שאי אפשר לאדם למנות את הכוכבים כך אי אפשר למנות בניך (מד"ר שמות לח).  שאברהם ראה במזל שאינו עתיד להוליד בנים מה עשה לו הקב"ה באותה שעה אמר ר' יהודה וכו' מלמד שהעלהו הקב"ה למעלה מכיפת הרקיע ואמר לו מן אותו המזל שאתה רואה שאין אתה עתיד להוליד ממנו אני מראה לך שאתה מוליד ( שם במד' ב).  ומה היתה חכמתן של בני קדם שהיו יודעין במזל וקוסמין בעופות (שם קהל', כל זה נסיתי).  תתברך שעה שיצרתי אתכם ותתרומם המזל שיצרתי אתכם בו יאיר אור אותו יום שעליתם במחשבה על לבבי (מס' סיכלות יא). —  ובסהמ"א:  שנים שעשו שותפות והשביחו ואמר אחד לחבירו וכו' תן לי מחצה ריוח ומחצה קרן ומחצה שלך אם יגיע לך חסרון אטול עמך יכול לומר לו מזל3 שנים גורם ( הלכ' פסוק', ממונ').  ולעולם לא יהיה ראובן אלא בורסי ועני ואין לו בן שכן נתן לו המזל בעת לידתו (אגר' הרמב"ם לחכמי מרשליה).  ואל תשם את לבך לדברי הטפשות והסכלות שאומרין החוזים בכוכבים שמזל האדם העולה בעת יציאתו מרחם אמו וצורת הכוכבים השבעה במקומותם במזלות באותה שעה היא העלה המסבבת להיות הילוד חכם או סכל צדיק או רשע וכו' מצליח במעשיו או מפסיד ומזלו גורם לו ואונסו לקצה מהקצוות אלו ולא יוכל לנטות ימין ושמאל ממה שגרם לו מזלו שאלו הדברים הם תהו וריק ( ספ' מוסר לר"י בן עקנין ב טז).  ואם מזלו גורם לו המות אפי' הכין כל אלו ההכנות ונשתמר בכל משמר לא נצל ממה שנגזר עליו במזל הלידה ( שם).  שכך היא מלאכתם של עובדי המזלות שחושבים להוריד כחם על צלמי הבעלי חיים ובמיני עבודות והקטרות (ר"י ערמאה, חזות קשה ז).  וחשבתי בזה מחשבה דקה למה היו שבעים שנה וזה לפי שהשפעת המזלות הוא בסך זה ואח"כ חוזרים הלילה (שבט יהודה ז).  וכשאתם באים לעולם מזל צומח בראשיכם והולך ויורד עד רגליכם והנוצרים להפך המזל מתחיל מרגליהם והולך לראשיהם (שם).  כי הוא יתברך לא המר לי רק המזל דחקני (ר"מ אלשיך, איוב ו יד). —  ושליטתם על חלקי הגוף:  ויש לדעת כי גוף האדם נחלק לי"ב חלק' כנגד י"ב מזלות הראש לטלה הצואר לשור הזרועות והידים לתאומים החזה לסרטן האצטומכא לאריה הטיבור לבתולה הבטן למטה מהטיבור עד מקום הערוה למאזנים הערוה ומקום היציאה לעקרב הירכים לקשת הברכים לגדי השוקים לדלי הרגלים מן הקרסולים ולמטה לדגים ( יוסף ישר' פורלין, תולד' אדם, כ"י בריט"מ). —  ובצמחים:  א"ר סימון אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדול  מד"ר בראש' י.— °מַזָּל טוֹב, מַזָּל רע4:  יש אדם בישראל שנולד במזל טוב לחיות בעוה"ז ויכיר בוראו בכל לבבו והולך בתומו (אותי' דר"ע, דלת).  אדם מזרע ודם מתגברים בהם הטבעים ומתנצחים בהם המדות כפי התחלפות ההצלחה ורוע המזל כאשר נתבאר בספר יצירה ( כוזרי ג יז). —  °חכמי הַמַּזָּלוֹת, החכמים שהתפארו שיודעים פעולות המזלות על העולם השפל:  כי יש כח בחכמי המזלות לעשות צורה בשעות ידועות ותדבר הצורה (ראב"ע בראש' לא יט).  כי מקומות הארץ משתנים כנגד הכוכב העומד על ראשם וחכמי המזלות יבינו זה (הוא, שמות טו יז).  חכמי המזלות נחלקו בשאלות לשתי תודות גדולות (הוא, ספר השאלות, כ"י פריז).  ועתה אחל לדבר איך יוכל חכם המזלות לדעת מה שיש בלב השואל (שם). —  וחכמת הַמַּזָּלוֹת:  ואין יכולת במשכיל לדעת כל זה אם לא ילמוד חכמת המזלות וידע מהלכי החמה והלבנה (הוא, יסוד מורא א). —  הכל תלוי במזל 5:  שכל העתים לפי מהלך החמה במזלותיה ותולדותיה במזל תלוי הכל רש"י שבת עה.).  שקבע הקדוש ברוך הוא ברקיע מהלכות הכוכבים ונתן להם כח לפעול פעולות בשפלים והם במהלכם מועילים ומזיקים בעוה"ז והכל תלוי במזל (רבינו בחיי, וילך).  קם רבי אלעזר (בנו) פתח ואמר הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת שבהיכל (זהר נשא, תקונא תמינאה). —  ב) קצת במשמ' התחברות המקרים המצליחים את האדם:  ולא היה לי מן המדע לעניי ורע מזלי ומיעוט דעתי והעלם סוד הלשון ממני (הקדמ' ריב"ג להשרשים).  אין זווגם עולה יפה במזל טוב רש"י פסח' יט.).  אולי יאמר לוט בלבו במזל רע קבלתי אלו האורחים (תולד' יצחק לר"י קארו, וירא).  ואני לרוע מזלי, והיגון אשר עלה בגורלי, אמרתי לחברי במה נוכל לנסותו, ולדעת שקריו מאמונתו ר"י חריזי, תחכ' כב).  ומבית אחר גנבתי תכלת וארגמן ותולעת שני, ולרוע מזלי ראני איש מלשני, והגיד אל השופטים (עמנ', מחבר' יה).  מה נכבד היום זה המושב ואין ערכו, אחרי אשר המזל הביא ראשי המשוררים עד כה (שם, מחבר' ב).  אם תרצה לבטל המקח עכשיו וישאר היין ברשותי לי ולמזלי אבטלנו (טוחו"מ, מכיר' רבה ז).  כי מזל רע שלו גרם שחלה הנתבע (שם כח, בשם ריב"א).  כי אין כל העלות הכרחיות ולא פעולתם הכרחית ויכנס בהם ההזדמן ושעתו וטובו והוא הנקרא טוב המזל (ר"מ ).  וקורין להצלחה טובה מזל טוב וההפוך מזל רע (צמח דוד, ערך מזל). —  °מַזָּל שחור:  ולך בטן כבטן גור נפוחה, וצורתך כמזלך שחורה (ר"י חריזי, תחכמ' ו). —  ומצוי מאד במשמ' זו בדבור:  פלוני יש לו מזל, אין לו מזל. נרבוני, המאמ' בבחירה—  ועי'  גָּד, מְנִי.

*ארי. — *בתולה. — *גדי. — גלגל, *גלגל המזלות. — *דגים. — *דלי. — חגורה, °חגורת המזלות. — *חמה. *טלה. — כוכב. — כיון. — כימה. — כסיל. — *לבנה. — *מאדים. —*מאזנים. — מזרות. — *נגה. — *סרטן. — עיש, בני עיש. — *עקרב. — *צדק. — *צמח. — *קשת. — *רעה. — *שבתאי. — *שור. — *תאומים.



1 גם בכנענ':  למזל לנעם (כתב' לפיטוס).  בארמ' מזלא, מזליא.  בערב' משמש השם מנזל  منزل לא להמזלות בכלל, שלזה יש שם אחר, ברג'  برج, אלא לאחת הצורות:  בנאת נעת.  והנה הקדמוני' אמרו כי נגזר שם זה מן נזל במשמ' נזילת מים וכדומ', ע"ש תנועת הגרמים השמימים האלה, אך זה דחוק, כי דוקא בהמזלות אין התנועה נכרת כ"כ.  ובהיות שידיעת עניני הכוכבים באה מבבל לכן שערו החדשים כי זו מלה אשור':  מזלת, מזנת, במשמ' עמידה, ר"ל מקום מעמד הכוכבים.  אבל גם זה דחוק, מפני שבאשור' אין מלה זו משמשת בענין הכוכבים.

2 בגמ' בארמ': האי מאן דבחמה יהי (שנולד במזל חמה) גבר זיותן יהי וכו' האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא (שבת קנו.).  אדם דאית ליה מזלא מסייע ליה בהמה דלית לה מזלא לא מסייע לה (שם נג:).  לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא (מו"ק כח.).  אע"ג דאינהו (האנשים שהיו עם דניאל) לא חזו (את המראה) מזלייהו חזו (מגי' ג.).

3 תרגום מארמ' בגמ' (ב"מ קה.):  הני בי תרי דעבדי עיסקא בהדי הדדי ורוח וא"ל חד לחבריה וכו' נפלוג רווחא ונפלוג קרנא ואי מטי לך פסידא דרינא בהדך א"ל לא מזלא דבי תרי עדיף.

4 בגמ' בארמ':  בר ישראל דאית ליה דינא בהדי עכו"ם לישתמיט מיניה באב דריע מזליה ולימצי נפשי באדר דבריא מזליה (תענ' כט:)

5 בארמ' בתרגום (קהל' א ב) כולא במזליא תליא מן שמיא.

חיפוש במילון: