*, ש"נ, שה"פ מן ב. סָתַר, — הֲרִיסָה: ואם יאמרו לך זקנים סתור בית המקדש שמע להן מפני שבינין ילדים סתירה וסתירת זקנים בינין (תוספת' ע"ז א יט). ר' אלעזר מוסיף חמשה עצים פסולין אף של שקמה ושל חרוב ושל דקל ושל מייש ושל אלן ושל סתירה1 מכל מקום הרי אלו פסולין שם מנח' ט יד. — ובהשאלה, סְתִירַת נְזִירוּת: סבר ר' יוחנן סתירת תער כסתירת ממש ירוש' נזיר ב י. למלקות אחת לעיכוב שתים לסתירה שלש שם ו ג. — °ובהשאלה, הריסת ענין שכלי, פרכה, Widerlegung, Widerspruch; réfutation; contradiction: סבות הסתירה או ההפך הנמצא בספר מן הספרים או בחבור מן החבורים אחת משבע סבות ר"ש א"ת, מו"נ פתי' י.. וזה כי האדם יתחדשו לו ספקות רבות בעת הדרישה מהרה ויבין ג"כ הקושיות במהרה ר"ל סתירת מאמר מן המאמרים שם לד, נד.. ואם חבר באחד משניהם הקף כללי ובאחד הקף חלקיי הנה נקראים משפטים סתרים וזה הענין נקרא הסתירה מלות ההגיון ד. ואילו הארבעה מינים (החיוב והשלילה והעדר והקנין) מהם מה שהם תמימי הסתירה ומהם מה שהם בלתי תמימי הסתירה כל מלאכת ההגיון, כב.. ומפני שא"א לעבור סתירה בדברי השם נאמר שמאמר כל מלאכת עבודה יצוק ביצוקת כל מלאכה אך ר"א הקראי, ספ' ג"ע, ענין חד המצות, מח.. האמונה בדבר הוא הצטייר הדבר בנפש ציור חזק (עד שלא) תשער הנפש בסתירתו בשום פנים אף אם לא יודע דרך האמות בו ר"י אלבו, העקר' א, יט. ההקדמה הב' וכו' מבוארת מסתירת סותרה וכו' כי היה אמרנו במה שאינו מפעולת פועל שהוא בזה התואר בעבור זה התכלית הוא מאמאר סותר את נפשו ר"י אברבנאל, שמים חדשים, עיון ג', כה:. — ואמר המשורר: לך ישתחוו הם ממקומם וישימו באפך קטורה יחיבו נבוני עם ותמצא בחכמתך בחיובם סתירה עמנו', מחב' ח.