סְתָמִיּוּת

°, ש"נ, — א) כמו סִתּוּם, סתימה: איך תראה כפיפות בראשך סמיות בעיניך חרישות באזניך שחרות בפניך סתמיות בחוטמך אלמות בפיך כריתות בלשונך וכו' אשר אין מידם פדיון ואז תזעק אוי ואין עונה צועק ואין פונה (ר' אליהו, שבט מוסר ח). — ב) תכונת הַסְּתָם, חֹסר פֵּרוּש, Unbeschtimmtheit; vague; indefiniteness: ואולם הבלתי בעלת חומה שני מינים אם סתמיות והם אשר נושאיהם ענין כללי ולא יתחבר בהם חומה כלל (כל מלאכת ההגיון י:). ודי בזה בספק הא' ואמנם הב' והג' הנתלים ביישוב המאמרים לרז"ל אין התרם ממה שיקשה וזה שהקדמות הכוללות בתלמוד כחן כח הסתמיות וזה אמנם שרש גדול בתלמוד (ר' חסדאי קרשקש, אור ה' ג ג ג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים