ג. עָב
1, מ"ר, עבים, — יער, Wald; forêt; forest: מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בֶּעָבִים ובכפים עלו כל העיר עזובה (ירמ' ד כט). — ובסהמ"א: עבים סתר לחיתו יער חרי עפר מחסה לחלד ועכבר (אסף ג טו כה).
1 [משמ' מיֻחדת מהערך הקודם, וכמו שפרש רד"ק בשרשיו היערים העבים והמסובכים.]