1, עֹב, ש"ז, מ"ר, עֻבִּים,— במלאכת הבנין, כעין ספספל מקֹרה בעץ או באבן לפני הבית, ישבו עליו אנשים לנוח ולהשתעות ולחסות מֵחֹרֶב, Bank vor dem Hause; banquette devant une maison; bench in front of a hause: ואת אולם העמודים עשה חמישים אמה ארכו ועב2 על פניהם (מ"א ז ו). ועשויה אליהן אל דלתות ההיכל כרובים ותמרים כאשר עשוים לקירות וְעָב עץ אל פני האולם מהחוץ וחלונים אטמות ותמרים מפו ומפו אל כתפות האולם וצלעות הבית וְהָעֻבִּים (יחזק' מא כה-כו). — ובתלמ' במשמ' קורה: המוכר את הספינה מכר את האסכלה ובור המים שבתוכו אבל לא מכר היציעין והעובין1 והאיסקופה והבוצית (ירוש' ב"ב ה א).
1 אמר רד"ק וז"ל: מפני דגשות הבית ידמה ששרשו עבב או יהיו מנחי העין ושרשו עוב ויהיה משקל עֻבִּים כמו לֻלִים כי ימירו הנח בדגש בהרבה מקומות (השרשים ערך עב). כך מפקפקים גם החדשים, Kö סֹבר כי הקמץ הוא תולדת פעולת האות ב. ואולי היו שני משקלים עָב, עֹב, ואין לו חבר בלשונות האחיות במשמ' נאותה לכאן, ועי' הערה לקמן.
2 השבע' תרגמו כאן πάχος, ר"ל עָבֶה, וביחזק' σπουδαῖα ξύλα, עץ חזק. אך לפי הענין נראה כי הכונה במלה זו לחלק מיוחד בבנין ולא לעץ בכלל. ת"י כאן סקופתא, וביחזק' סקפתא, שהוא גם תרגומו של מפתן בעבר'. והנה, אם הכונה באמת למפתן קשה למה עזב כאן את השם הרגיל מפתן, והשתמש בשם זה. בעלי התלמוד פרשו עב, עֻבִּים, מריש וז"ל: דתניא צלעות הבית אלו המלטסין והעובים אלו המרישים (ב"ק סז.). ומריש היא קורה גדולה שנושאת עליה את הגג, וזה קצת סיוע לתרגום השבעים ביחזק'. אך כבר נדחה פרוש זה למעלה. ריב"ג: פשר פיה שקאיפ וקיל רואשָנ, ע"כ, ותרגם ר"י א"ת: פרשו בו תקרות, ע"כ. (והפרוש השני קיל רואשׁנ, שהיא כעין חלונות, לא תרגם ר"י א"ת). ורש"י אמר כי הכונה בהעב והעבים האלה היא הכלונסאות של ארז הנזכרים במשנה מדות שהיו קבועות מכותלו של היכל לכותלו של אולם כדי שלא יבעט, ע"כ. והנה כבר העירו החדשים כי כל אלה הפרושים של עב אינם מבארים היטב מהותו של הדבר המכֻון במלה זו. Smed בפרושו ליחזק' שער כי העב היה כעין מאהילה בולטת מהכותל להגן על הדקה שלפני הבית מגשם וכדו'. ואחרים ראו בעב כעין מעלה של מדרגות בשער האולם. אך כל זה דחוק ואינו נראה לפי סגנון הלשון: ועב על פניהם ועב עץ על פני האולם מהחוץ, שנראה מזה שהיה שם דבר בנוי על פני כל העמודים ופני כל האולם. ודבר כזה יש למצא בפרוש הראשון שהביא ריב"ג בשם מפרשים סתם, פשר פיה, ר"ל הפרוש המקֻבל. זה הפרוש מסר ריב"ג בהמלה הערב' שַׁקַאִיפ سقائف ותרגמו ר"י א"ת: תקרות, אך השם המשמש בלשון ערב' במשמ' תקרה או גג גבנוני, הוא שַׁקפ سقف, הנה המ"ר שלו אינו שקאיפ אלא שֻׂקֻפ سقف שֻׂקוּפ سقوف, ושַׂקַאִיפ سقائف הוא הרבים מהשם שַׂקִיפַה سقيفة, ופרוש זה השם אינו גג או תקרה, אלא לוח בכלל, ובפרט ספסל ארוך בולט מכותל הבית ועפי"ר כשהוא מקֹרה מלמעלה: ואלשקיפה אלצפה ומנהו שׂקיפה בני שׂאעדה ופי (אל) חדית' אג'תמאע אלמהאג'רין ואלאנצאר פי שקיפה בני שאעדה היא צפה להא שקף, ובעבר': והשקיפה היא הצפה וממנו שקיפת בני שאעדה. ובחדית' היא ספות המהגרים והעֹזרים באכסדרת בני שאעדה היא אכסדרה אשר לה תקרה, ע"כ. וצפה صفة בערב' היא מקום מקֹרה במסגד שהיו גרים בו העניים. וקצת דומה לזה במקדש בירושלם: לא קדשו תחת האגוף שבירושלם וכו' כדי שיהיו מצורעין מגינין תחתיהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ודכוותא לא קידשו תחת האגוף של הר הבית כדי שיהו זבין מגינין תחתיהן בחמ' מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים (ירוש' פסח' ז יא).
1 [בתוספת' ב"ב ד א הגרסה: הישיוין.]