קל לא נמצא.
— הִתפ', הִתְעַבָּר, הִתְעַבַּרְתָּ, מִתְעַבֵּר, מִתְעַבְּרוֹ, יִתְעַבֵּר, יִתְעַבֶּר, — הִתְעַבֵּר בפלוני ועם פלוני, קצף, חרה אפו בו zürnen; être irrité; to be angry: ואתחנן אל יי' בעת ההיא לאמר וכו' וַיִּתְעַבֵּר יי' בי למענכם ולא שמע אלי (דבר' ג כג-כו). ואתה זנחת ותמאס הִתְעַבַּרְתָּ עם משיחך נארת ברית עבדך חללת לארץ נזרו (תהל' פט לט-מ). — ובדבר לא בע"ח, בארץ וכיוצא בזה: ויסגר לחרב עמו ובנחלתו הִתְעַבָּר בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הללו (שם עח סב-סג). במקור נדפס 'כב-כג'. — וְהִתְעַבַּר סתם: שמע יי' וַיִּתְעַבָּר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל (שם כא). שמע אלהים וַיִּתְעַבָּר וימאס מאד בישראל (שם נט). חכם ירא וסר מרע וכסיל מִתְעַבֵּר1 ובוטח (משלי יד יו). — הִתְעַבֵּר על דבר, בשביל הדבר: מחזיק באזני כלב עבר מִתְעַבֵּר על ריב לא לו (שם כו יז). — וְהִתְעַבֵּר את פלוני, הכעיסו, העלה חרונו בו: נהם ככפיר אימת מלך מִתְעַבְּרוֹ2 חוטא נפשו (שם כ ב). — ואמר בן סירא: עד אשר יועיל יהתל בך פעמים שלש יעריצך ובכן יראך והתעבר בך3 ובראשו יגיע אליך (ב"ס גני' יג ז). בעדת רשעים יוקדת אש ובגוי חנף נצתה חמה אשר לא נשא לנסיכי קדם המורים בגבורתם ולא חמל על מגורי לוט המתעברים4 בגאותם (שם יו ח). — ובמדר' נִתְעַבֵּר: ויתעבר יי' בי כאדם שאומר נתעבר בי פלוני ונתמלא עלי חימה (ספרי במד' קלה). — ואמר המשורר: ולמה נתעבר בזד כי התגבר ומה נוכל דבר בארץ מרחקים (ראב"ע, נדוד הסיר).
1 [והכסיל יתעבר ויכעוס (המיוחס לראב"ע). וכן רלב"ג: כועס ומקנטר. אולם רש"י פרש: מתחזק לעבור בחזקה, ע"כ. וכן בתרגום החמשי של אוריגינס: διαβαίνει, והירונ': transiit, ועי' א. עבר, הִתפ'. והפשט' והתרג' הארמי: מתחלט, גרסו מִתְעָרֵב, ועי' הערה הבאה.]
2 [כך בפשט' ובתרג' הארמ': ומן דמחמית ליה, וריב"ג: מקציפו, ורש"י: מכעיסו. וכן הירוני': qui provocat eum. וכעין זה גם בשבע': ὁ δὲ παροξύνων α ὐτὸν, המתגרה בו. אולם עקיל', סומכ' ותיאוד' תרגמו ὑπερβαίνων, מן. א. עבר. ויש גם גרסה: ἐπιμιγνύμενος מתְעָרְבוֹ.]
3 [משמ' זו של קצף אינה הולמת היטב את הכתוב, ואולי זה מן א. עבר, וכמו ועבר עליך.]
4 [המתגאים, וכן נרדף עברה לגאוה (ישע' יו ו).]