עִבְרִי

1, — א) ת"ז, נק' עִבְרִיָּה, מ"ר עִבְרִים, עִברִיּים, עִבְרִיוֹת, עִברִיֹּת,— שהוא מבני ישראל Hebräisch; hébreu; Hebrew: ויאמר מלך מצרים למילדות הָעִבְרִיּוֹת אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה (שמות א יה). וירא (משה) איש מצרי מכה איש עִבְרִי מאחיו (שם ב יא). והנה שני עִבְרִים נצים (שם יג). כי תקנה עבד עִבְרִי שש שנים יעבד (שם כא ב). כי ימכר לך אחיך הָעִבְרִי או הָעִבְרִיָּה ויעבדך שש שנים (דבר' יה יב). לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חפשים (ירמ' לד ט).— ב) שזו"נ, — כל אחד ואחד מבני ישראל, Hebräer;hébreu; Hebrew: כי לא יוכלו המצרים לאכל את הָעִבְרִים לחם (בראש' מג לב). ויאמר (פרעה) בילדכן את הָעִבְרִיּוֹת וראיתן על האבנים (שמות א יו). ותאמר (בת פרעה) מילדי הָעִבְרִים זה (שם ב ו).  האלך וקראתי לך אשה מינקת מן הָעִבְרִיֹּת שם ז.  אלהי הָעִבְרִיִּים1 נקרה עלינו שם ג יח.  מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה הָעִבְרִים ש"א ד ו.  התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לָעִבְרִים כאשר עבדו לכם שם ט.  ושאול תקע בשופר בכל הארץ לאמר ישמעו הָעִבְרִים2 שם יג ג.  כי אמר3 פלשתים פן יעשו הָעִבְרִים חרב או חנית שם יט.  ועברים4 עברו את הירדן שם ז.  ויאמרו פלשתים הנה עִבְרִים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם שם יד יא.  והעברים2 היו לפלשתים כאתמול שלשם שם כא.  ודוד ואנשיו עברים באחרונה עם אבישי ויאמרו שרי פלשתים מה הָעִבְרִים האלה שם כט ב-ג.  ויאמר אליהם עִבְרִי אנכי ואת יי' אלהי השמים אני ירא יונ' א ט. —  ובתו"מ:  שני גיטין שכתבן זה בצד זה ושנים עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה ושנים עדים יוונים באים מתחת זה לתחת זה את שהעדים הראשונים נקראים עמו כשר עד אחד עברי ועד אחד יוני ועד אחד עברי ועד אחד יוני באין מתחת זה לתחת זה שניהם פסולין גיט' ט ו.  יש בעבד עברי מה שאין בעברייה ובעברייה מה שאין בעבד עברי עבד עברי יוצא בשנים וכו' ספרי דבר' קיח. —  והלשון והכתב העברי:  ד' לשונות נאים שישתמש בהן העולם ואילו הן לעז לזמר רומי לקרב סורסי לאילייא עברי לדיבור וכו' עברי יש לו לשון ואין לו כתב בחרו להם כתב אשורי ולשון עברי ירוש' מגל' א יא.  בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש חזרה וניתנה להם בימי עזרה בכתב אשורית ולשון ארמי ביררו להן ישראל כתב אשורית ולשון הקודש והניחו להדיוטות כתב עברית5 ולשון ארמי מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא, סנה' כא:.  בלשון עברי שמו יין ובלשון ארמי שמו חמר ר' יהודה הלוי בר שלום, תנח' שמיני ז. —  ובסהמ"א:  ולא יעבור מן הפירוש הזה בלשון העברים דונש, תשו' על רסע"ג 14.  זה מקרא לשון עברי של חומש רש"י, מגיל' ג..  וזולת זה ממנהגיהם ממה שנוהגים גם כן העבריים בלשונם ר"י א"ת, הרקמ' XI.  ואין להקפיד על צאת הכוכבי' שיש לו שני פירושים שכמה עברי יש בתלמוד שלשונם שוה ופירושן חלק ספ' יראים קב, לג:⋅.  תקרא ספר מגיד סתר אמרי שפר אל דת עברים אל סוד משקל כבד וקל דם עקלקל הא לך טורים קבלה על מלאכת השיר ב.  ניבואר 19



1 [קדמונינו פרשו באפנים שונים, וז"ל: ר"י אומר כל העולם כולו מעבר אחד והוא (אברהם) מעבר אחד ר"ג אומר שהוא מבני בניו של עבר ורבנן אמרי שהוא מעבר הנהר והוא משיח בלשון עברי, ע"כ (מד"ר בראש' מב). ומהמפרשים העברים וגם החדשים יש סֹברים כמו ר"ג ויש סֹברים כפרוש הראשון של רבנן ואלו הם הרֹב. ודעת רֹב החֹקרים נֹטה שהשם הוא אחד עם השם חַבִרוּ הנזכר באגר' עמרנה, עי' (Böhl, Kanaanäer u. Hebräer, 83 ff.). במקרא נתיחד השם לשמושים אלו: בפי הנכרים (בראש' לט יד; ש"א ד ו); בפי ישראל כשהוא מדבר אל הנכרי (בראש' מ יה;יונ' א ט); להבדיל בין ישראל לנכרי (בראש' מג לב; שמות א טו); וכן גם תאר לאברהם (בראש' יד יג); ולעבד מישראל להבדילו מעבד כנעני (שמות כא ב).]

1 [צורה מלאה זו דרשו במד"ר שמות ג כשתי תבות, וז"ל:  למה הוא קורא אותם עבריים על שם שעברו ים, ע"כ.]

2 [השבע' גֹרסים:  הָעֲבָדִים, עי' בפרושו של סגל.]

3 [כך הכתיב, והקרי:  אמרו.]

4 [השבע' מנקדים וְעֹבְרִים, עי' בפרושו של סגל.]

5 בפרוש ר"ח הגרסה:  עברי.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים