עֲבֵרָה

*, עבירה, ש"כ, מ"ר עֲבֵרוֹת, עבירות — מעשה של מי שעֹבר על מִצְוַת אלהים, נרדף עם עָוֹן, חטא, Überschreitung des Gesetzes; transgression de la loi; of the law — : על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר (שבת ב ו). תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה ועל החמורות היא תולה עד שיבא יום הכפורים ויכפר וכו' עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה לחבירו (יומ' ח ח-ט). והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה (אבו' ב א). שבעה מיני פורענויות באין לעולם על שבעה גופי עבירות (שם ה ח). עבירה יש לה קרן ואין לה פירות (תוספת' פאה א ג). בשעה שישראל באין לידי עבירה ומעשים רעים הגשמים נעצרין (רבי שמואל בר נחמני, ירוש' ברכ' ה ב). (לולב) גזול פסול משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה (ר' אמי, יומ' ל.). גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה (ר' נחמן בר יצחק, נזיר כג:). דאין אדם מתכפר בדבר הבא מן העבירה (רבה, תמור' כ:). — עבר עֲבֵרָה: כל המזכה את הרבים אין מספיקין בידו לעבור עבירה כדי שלא יהיו תלמידיו נוחלין העולם והוא יורד לשאול (תוספת' יוה"כ (ד) י). ת"ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמה עשה תשובה (דבי רבי ישמעאל, ברכ' יט.). כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם (ר' אליעזר, שם כח:). כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו (רב הונא, יומ' פו:). כל העובר עבירה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאלו עבר כל השנה כולה (חגי' ה:). אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות (ר' מאיר, סוט' ג.). אדם עובר עבירה בסתר והקב"ה מכריז עליו בגלוי (שם). — ובסהמ"א: חנופה יש בכאן אני וחבירי גנבנו אני וחב[ירי גזלנו אני וחבי]רי עברנו עבירות רעות אני וחבירי עשינו מעשים מקולק[לים] וכו' (גנזי שכטר א, גינצבורג 203). —  וְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה: ענש הכתוב את הנטפל לעוברי עבירה בעוברי עברה (ר"ע, סנה' ט.). —  ובפרט בעניני עֲרָיוֹת וזנות: כל מקום שיש קדושין ואין עברה הולד הולך אחר הזכר ואיזו זו כהנת לויה וישראלית שנישאו לכהן וללוי ולישראל (קידוש' ג יב). ג' מיני הדרוקן הן של עבירה עבה ושל רעב תפוח וכו' סימן לעבירה הדרוקן (שבת לג.). אין טחינה אלא לשון עבירה וכך הוא אומר תטחן לאחר אשתי (ר' יוחנן, סוט' י.). בדין שתהא בת ראויה להיות כבן סורר ומורה שהכל מצויין אצלה בעבירה אלא גזירת הכתוב היא בן ולא בת (רבי שמעון, סנה' סט:). מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה (ר' יצחק, שם עה.). שבשעה שהולך אדם לחטוא השטן מרקד לו עד שגומר את העבירה (מד"ר במד' כ). — וכן דבר עֲבֵרָה: כל העושה דבר עבירה ומתבייש מוחלין לו על כל עונותיו (רב, ברכ' יב:). שניהם לדבר עבירה נתכוונו (רבא, מגיל' יב.). מלמד שתבען (פרעה למילדות העבריות) לדבר עבירה ולא נתבעו (ר' יוסי בר' חנינא, סוט' יא:). — וְהִרְהוּר עֲבֵרָה: ג' עבירות אין אדם ניצל מהן בכל יום הרהור עבירה ועיון תפלה ולשון הרע (רב, ב"ב קסד:). — וכנוי לערוה: יוסף משלו נתנו לו פיו שלא נשק בעבירה על פיך ישק כל עמי צואר שלא הרכינו לעבירה וישם רביד הזהב על צוארו ידיו שלא משמשו בעבירה ויסר פרעה את טבעתו גופו שלא נגע בעבירה וילבש אותו בגדי שש (רשב"ג, מד"ר ויקר' כג). — ובסהמ"א: כי העבירה האחת ממני שוקלת עבירות רבות משלו מפני שעבירתי מכוסה וצפונה ועבירתו נראית ומפורסמת (ר"י א"ת, חו"ה, יחוד המעשה ה). חושק בנות נכר ועוזב רעית חיקו עברותיו גשו לשמוע (ר"י חריזי, תחכמ' נ). — ובמשמ' עֲרָיוֹת: כל הקרובים בעבירה יורשים ככשרים כיצד היה לו אח או בן ממזר הרי זה יורש ככשר (שו"ע חו"מ נחלות, רעו ו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים