ש"נ, כנ' עַגְבָתָהּ, — כמו עֶגֶב: ותרא אחותה אהליבה ותשחת עַגְבָתָהּ ממנה ואת תזנותיה מזנוני אחותה (יחזק' כג יא). — ובסהמ"א: חובב עגבה אוהב זרים (אסף ב יח ו). גם בא עד אחד שקודם הגירושים היה בין פורפיניין והאשה הנז' דברי עגבה ואהבה ושראה אותו פירפיניאן הוא בחצר והיה בחלון גבוה הרבה שהיה מסתכל בה וקורץ בעיניו גם מדבר עמה דברי עגבה ואהבה (תמת ישרים, שו"ת לג). —  ומ"ר עֲגָבוֹת כנוי לְשֵׁת, אחורים של גוף האדם שהוא יֹשב עליהם, Hüfte, Hinterbacke; hanche, fesse; hip, buttocks: עצים בעולם עצים באדם זה עצמותיו של אדם גבעות בעולם גבעות באדם זה עגבותיו של אדם (אדר"נ לא). עגבות אין בהן משום ערוה (ירוש' חלה ב ד). וינאץ השקד זו קליבוסת ויתסבל החגב אלו עגבות ותפר האביונה זו חמדה (שבת קנב.). א"ר אושיעה משמיה דרב אדם הראשון גופו מבבל וראשו מארץ ישראל ואבריו משאר ארצות עגבותיו א"ר אחא מאקרא דאגמא (סנה' לח:). למה הולד דומה במעי אמו לפנקס שמקופל ומונח ידיו על שתי צדעיו שתי אציליו על ב' ארכובותיו וב' עקביו על ב' עגבותיו וראשו מונח לו בין ברכיו (ר' שמלאי, נדה ל:). — ובסהמ"א: סנטירו יש גורסים כך ואנו גרסנו סניטרו מנגד מתניו מצדו בין צלעותיו לעגבותיו ונקרא בלשון ישמעאלים אלרצר (תשו' הגא' הרכבי ת). לפי שהעגבות1 שם הנקבים שמוציאין המיאוס לפי' בראן מאגמא דיוקרא שאינו מקום יפה (ערוך ערך אגמא). פ"א עגבותיו כבדים לו נפלו פי' [לא יכלו] מלט משא שאינו יכול לסבול צואתו (שם, ערך כבד). ויסתבל החגב שיהיו עגבותיו לו לסבל ומשאוי (רשב"ם, קהל' יב ה, הוצ' ילינק). בכנורות על השמינית אחשב שהוא כלי זמר יש בו שמנה יתרים הנקרא (גיטאר"א לטינ"א בלע"ז) ומזה המין הנקרא (לאו"ט בלע"ז) והוא עוגב בלשון הקדש כי יש לו בדמות עגבות (רלב"ג, דה"י א טו, אוצה"ס ב). ובתחתית המוח יש נקב עגול ובו יוצא המוח לחוט השדרה עד העגבות (ר"מ אלדבי, ש"א ד, מו:). שני צידי החיק במקום שקבועים הירכיים ועושים נטייתם לצד הפנים הוא נקרא בל"ה עגבות ובל"ל אינגווינ"א ובל"א גימע"ך (בברוך משקלוב, עמודי השמים, תפארת אדם, ט.). — וגם מ"י °עֶגֶב: ומתחלת עצם העגבות יצאו ג' נתיבות מכל עגב לנתיב אחד וכולם יורדים אל הרגלים (ראב"ד, פי' ספ' יציר', טו.). וזה יכנס בכלי העגב שממנו יעשה הקשר הראשון (מראזי בן זכריה, ספ' אלמנסור, שער העצמות, כ"י ותיקן). כל עצמות הרגל הם כ"ט ואלו הם העגב וקצה השוק ועצם העקב ועצם האריה (שם).