פ"ע עָגְבָה, עָגָבָה, תַּעֲגֹב, תַּעְגְבָה,— עָגַב האיש, עָגְבָה האשה, התאוו להזדַוֵג זב"ז הזדוגות בְּשָׂרִית, sinnlich lieben; aimer sensuellement; to love carnally: ותתן תזנתיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עָגְבָה (יחזק' כג ז). — ועָגְבָה אל פלוני, השתוקקה אליו להזדוג בו: אל בני אשור עֲגָבָה פחות וסגנים (שם יב). — וְעָגְבָה על פלוני כמו"כ: ותזן אהלה תחתי וַתַּעְגַב על מאהביה אל אשור קרובים (שם ה). לכן נתתיה ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עָגְבָה עליהם (שם ט). וַתַּעְגְבָ1 עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה (שם יו). וַתַּעְגְּבָה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זִרמתם (שם כ). — ובמשמ' חָשק, ואמר המשורר: אילת על דוד עגבה יום יום לראותו תאבה בליל ברחובות סבבה עד תמצא את אשר אהבה (ראב"ע, אילת על דוד). בא יום ולא היום אשר קויתי בו ממך חמדת לבבי זרתי ואעגבה בבוז תמול הפחתי (עמנ', מחב' א). תשכבנה על מטות קרשות שן עם הבנים תקוצנה בבעלים תעגבנה נתינים (שם). עשיתי לי משם עוגב למו עופרים בה אעגבם יחד הרם דגליך (רש"פ, יריעות שלמה יא:). — °ובינ' פעו': לי עגובה ברה כחמה וטובה על יצועי תאיר כמו המאורות כלבנה יפה אדומה לבנה אך קווצות שערה בלבי שחורות (ר' סעד' אבן דנאן, מלאכת השיר, ניבויאר 12).

— פִע'2 °עִגֵּב, התעלס באהבים עם פלוני, Liebelei hqben. courtiser. to , make love to: מעתה אני נותן לך רשות להכנס בבית שבתי בו ולשחוק עמה ולעגב3 אותה כרצונך (מעשה ירושלמי, דה"י של משה, סא.). ונמשכו דברי אהבה ואחוה ורעות ביניהם עד שיצא הקול בעיר פלוני עיגב4 את פלוני ופלוני עוגבת את פלוני (תמת ישרים, שו"ת לג).

— הִפע' °הֶעֱגִיב, יַעֲגִיב, — עשה שתהא אהבה: כהושעת חרידי שגב מכף מלך נגב ויעגיב5 עגב הבן את הבן (כהושעתה יהודה ואפרים, מחז' ויטרי 450).

— הִתפ' °הִתְעַגֵּב, — כמו קל: נפשי בין פוך מאסה לשוא עלי תתעגבי (רשב"ג, אל נפשו). נודע כי בכסלה הרבה הנדוד לו התעגבה על דת דהבה כאישון ובנות (יונה נכאבה, תפל' ישרים, רס.).