עוגה, ש"נ, סמ' עֻגַת, מ"ר עֻגוֹת, — א) חתיכה קטנה של בצק אפויה, Kuchen; gâteau; cake: מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עֻגוֹת (בראש' יח ו). ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עֻגוֹת מצות (שמות יב לט). שטו העם ולקטו (את המן) וכו' ועשו אתו עֻגוֹת והיה טעמו כטעם לשד השמן (במד' יא ח). עשי לי משם (מהקמח והשמן שהיה להאשה) עֻגה קטנה בראשנה (מ"א יז יג). וְעֻגַת שערים תאכלנה (יחזק' ד יב). — עֻגַת רְצָפִים, אפויה על רצפים: ויבט והנה מראשתיו עֻגַת רצפים וצפחת מים מ"א יט ו. — עֻגָה לא הפוכה, לא אפויה אלא מצד אחד, ובמליצה לעם שאין דעתו מיֻשבת עליו כראוי: אפרים היה עֻגָה בלי הפוכה אכלו זרים כחו והוא לא ידע (הוש' ז ח-ט). — ובמדר': ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא את אברהם יושב ועוסק במצות עוגות (מד"ר בראש' מב). תשע סאין אפתה (שרה) שלש לעוגות שלש לחביץ ושלש למיני מילוטמיה (ר' אביתר, שם מח). — ובסהמ"א: בשר אפעה מערבין בו לחם חמץ יבש שחוק ועושין אותו עוגות כמין סלעים ומיבשין אותן ומכניסין אותן עם שאר סימנין בטריאקא (תשו' הגא' גני', אסף 211). שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר על כן נקרא ר' אליעזר הקליר שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח (ערוך ערך קלר). קנובקאות לא איתפרש וכו' ושמא הן כעין עוגות של יונקי שדים שמחזירן לסולתה לעשות להם חלובה (ר"ש, חלה א ה). ועוד צריך ליהזהר שלא יאפו עוגה קטנה בצד פשטי"דה פן יאכל העוגה בחלב (התרומה, או"ה סא).  נשאל לרבינו מאיר על עוגות התינוקות שכותבין עליהן האותיות ותיבות איך אוכלים אותם התינוקות ביו"ט (מרדכי, שבת שסט). דברים אלו עוגה בלי הפוכה בלבל כמה דברי' אשר אין להם שחר (רשב"א, משמרת הבית על תורת הבית, בית הנשים א). ואם יטעם לי טעם מעדנות שרים הסרוחים על ערשותיהם כטעם עוגת רצפים תחת צל רתם ברתום מרכבות כבודך על ראשי ההרים (רש"פ, ד' כוסות, כוס ישועות א). — ובחכמת הרפואה, שפך דם שנקרש, placenta1 sanguinis : ואם לא יהיה שם חפזה חזקה אך כשיהיה טפה טפה ותהיה בעוגות אז ראוי שתהיה ההקזה מעט מעט (קאנון ג ה א ד). — ועוּגַת הרחם: והנה זאת הליחה הדקה המדבקת היא מתעבית מידי זמן זמן אשר אחרי התעבותה בשלימות נקראת אז בלשון החכמים עוגת הרחם ובל"ל פלאצענטא אוטערינא (ברוך משקלוב, עמודי השמים, תפארת אדם, ג:). — ובמלאכת הרכבת הרפואות, רקיקי רפואה קטנים, pastilli1: או יעשה (מהסמים הנזכרים שם) עוגות וישתה מהן במי כסבור (נרבוני, אורח חיים, בחליי הראש א, כ"י ביה"מ שכטר). וראוי שתבא ההרקה בעת שלא תהיה קדחת ואע"פ שהנהנה לפעמים תקל השקוי הנה המורסא מחזירתו וראוי שיתמעט מהם העוגות הקובצות2 ואע"פ שיהיו חזקים כמו עוגות ברבריש  וביחוד בעת העצר הטבע (קאנון ג יד יב). עוגות ורדים חצי זוג ומעט מסחיטת אפסנתין (שם יג ד א). ועוגות הכוכב חזקי  תועלת מן הפוקות (שם ה יב). תאר עוגות אפעה וכו' ולא יאות לעוגות אלה כל אפעה אבל וכו' וכשימות תוציא קרביו וכו' ואחר תעשה עוגות רקיקות (שם מזכרת הרפואה א א ב). ואם לא יהיה שם חפזה חזקה אך כשיהיה טפה טפה ותהיה בעוגות אז ראוי שתהיה ההקזה מעט מעט (שם ג ה ד). ויקח בכל בוקר כמו דראמה עוגות מקנפורה עם מעט מהיולי הניז' וזה תואר העוגות עלי וורדים וכו' (יצחק בן טודרוס, באר לחי). — ב)* עִגּוּל, — כמו חוג, Kreis; cercle; circle: מה עשה (חוני המעגל) עג עוגה ועמד בתוכה (תענ' ג ח). ואמר המשורר: על כן לא  תמדד עוגתו ולא יודע שעור קומתו (ראב"ע, חי בן מקיץ). —  ג) בור עגול, כמו עוּגְיָה, עוּקָה: אין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות ולא לתוך כלים אבל שוחט הוא לתוך עוגה3 של מים (חול' ב ט). מוכר אדם עוגתו4 של מים לנכרי ומחליף עמו משבת למוצ"ש ואינו חושש (תוספת' מו"ק א א).