°, ת"ז, נק' עֲגָבִיִּית, — של עֲגָבָה: אחרי שדברה הנערה החושקת את כל הדברים הנזכרים להקל מעליה כובד חליה מאהבה נשאה עיניה וראתה נערות אשר היו שומעות את קולה ולועגות עליה על היותה נמשכת אחרי האהבה העגביית בהיותה כעורה ושחורה (ר' יוסף דון יחיא, פי' שה"ש, שחורה אני, ו::).