°, עִגּוּלִיִּי, ת"ז, נק' עִגּוּלִית, מ"ר עִגּוּלִיּוֹת, —  של עִגּוּל, בצורת עִגּוּל, עָגֹל, kreisiörmig, rund; circulaire(ar): ולמה כמות הארץ כמעשה עגולית (ראב"ע, שאלות, סב. כהנא ב, 24). כי התנועה הגלגלית הסבובית והעגולית מה שאליו יתנועע ממנו יתנועע (ר' מנחם גינצי הגולה, לקו"ק, נספח' 49). ולהיות השמש יותר גדולה מהארץ הנה בהכרח שחצי כדור הארץ יאיר תמיד מפאת השמא1 וצל הארץ השטוח באויר עגולי תתמעט בעגול עד יכלה חדודו (שלמה בן אברהם אביגדור, אשפירא ד). כי התנועה העגולית טבעית לו (ר"י הכהן, הקד' מדרש החכמה, כ"י ברלין). וכן  העמידם על מתכונתם בתמונה העגולית אשר נפלה בגורלם המוטל בחיקו ית' ואל אשר יחפוץ יטנו (ר"י מוסקטו, קול יהודה לכוזרי א פט). כי אין שום מקום פנוי וריק מן הנקודה והרי היא בכח כל התמונות ההנדסיות עגולית משולשת מרובעת וזולתן לאין תכלית (הוא, נפוצות יהודה ג ד, ט:). וזאת התנועה יאמר בה חלוף ולא נגד כי אין לתנועת העגולת נגד לפי שאין כנגדה התנועה הישרה וכל שכן שאין כנגדה תנועה אחרת עגולית ואע"פ שהאחת מן המזרח למערב והאחרת ממערב למזרח אין זה נגד (ר"מ אלדבי, ש"א ב, כ"ה::). ויש לך לדעת שכדור הארץ הוא עגולי וכדורי מכל ששה קצותיו (דוד גנז, נחמד ונעים א). נהגו לעשו' כדור עגולי חלולי מרצועות דקו' (וקורין לו ספירא) (שם לא). ועל שרשם (של עצי תמר) יניצו הפרחים אשר יעזבו אחריהם פרי אבני ארוך עגולי דומה בתארו לפרי האלון (שיינהאק, תולדו' הצמחים נט, יב). פריו עגולי ואדום בגודל פרי הקירשע וטעם בשרו טוב (שם רסד, מז). — וְעִגּוּלֵיּי: הששה הוא מספר עגוליי (ר"י אבוהב, שעה"ש לר' אברהם כהן אירירי, ו טז). — ומ"ר נק': הצורות עגוליות אשר אתה רואה הנה הנם קוריי' אצלם נוללי ציררו רוצה לומר אפס ואין (כסאות לבית דוד מ, עו:). כי הצורות הטבעיות הנם תמיד מעורבות עם המנגדות אותם כמו שהם השוות ודומות עם בלתי שווי ובלתי דמוי העגוליות עם בעלות הזויות או ישרות (ר"י אבוהב, שעה"ש לר"א כהן אירירי, ד יב).