*, ש"נ, מ"ר עַגוּנוֹת, — א) אשה הקשורה לבעל ואינה יכולה להנשא לאחר, עזובה מבעלה, אשה המצפה לבעל: בראשונה היה עושה בית דין וכו' מפני תקון העולם וכו' ואמרין בשם ריש לקיש שלא תהא יושבת עגונה (ירוש' גיט' ד ב). משום תקנת עגונות (רב חסדא אמר אבימי, שם בבלי כו:). הרבה נשים היו יושבות עגונות ממתינות להם (לנדב ואביהוא) (רבי לוי, מד"ר ויקר' כ). הלהן תעגנה יכולות אתם יושבות עגונות לבלתי היות לאיש (שם רות ב). — ובסהמ"א: ואין בודקין עדי אשה בדרישה וחקירה שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל משום התרת עגונה (רמב"ם, גירוש' יג כח). לפיכך הקילו חכמים בדבר זה וכו' כדי שלא תשארנה בנות ישראל עגונות (שם כט). ולפעמים לא ימצאו שם עדים כשמת בעלה או כשיהרג אלא היא ואם לא יאמינוה תהיה עגונא כל ימיה וכו' ומשום עגונא הקילו בה רבנן וכו' (ר' בנימין זאב, שו"ת א, בסוף). — °וגם זָכר עָגוּן: ומתקנת רבינו גרשום אסור לומר לאשה בינו לבינה אל תסתרי עם פלוני שמא תסתר ותהיה אסורה לו ולא יוכל לגרשה ויהיה עגון (ר"א מלוניל, ספ' ארחות חיים ב, כתוב' כז). — ובמשמ' עָצור, אסור, ואמר המליץ: ובה (במדת הכילות) יהיה הדבר בפיו (של החכם) עגון לבלתי למד לתלמיד שאינו הגון (זכריה בן סעדיה, ספ' המוסר, כ"י תימנ' מחב' ו). — ב) בהמה עֲגוּנָה, מאֻחרת, אחרונה1: שאלו את רבן גמלי' מה הוא לגדל בהמה דקה א' להן מקיימין את העגונה שלשים יום והטבח לוקח ומוכר ובלבד שלא ישייר את האחרונה שבהם יותר משלשים יום (תוספת' ב"ק ח יב). והטבח לוקח ושוחט ושוהה ובלבד שלא ישהה העגונה שבהן ל' יום (ב"ק פ.).
1 [כך פרש רש"י בב"ק והערוך, אלא שהערוך גֹרס ענוגה. וכבר התקשו בתוספ' בפרוש זה ופרשו יחידה. ואולי באמת הגרסה ענוגה כמו בערוך, ובמשמ' רכה וחלשה. והפרוש אחרונה בא להם מסוף המאמר בתוספת'.]