*, עִיגוּל, ש"ז מ"ר, עִגּוּלִים, עיגולין, — א) כלי עגֹל שכֹבשים אל תוכחו תאנים בצורת עוגה עגֻלה: ליטרא קציעות שדרסה על פי עגול ואינו יודע באיזה עגול דרסה (ביצ' ג:). — ובפרט עוגה עגֻלה של תאנים או של פירות אחרים: רבי יהודה אומר כל שיש בו שנוי חייב להכריז כיצד מצא עגול ובתוכו חרס ככר ובתוכו מעות (ב"מ ב א). השוכר את הפועלים לעשות בנטע רבעי שלו הרי אלו לא יאכלו אם לא הודיען פודה ומאכילן נתפרסו עיגוליו נתפתחו חביותין הרי אלו לא יאכלו (שם ז ז). כתב בחרס ונתן על פי חבית בנייר ונתן על פי עיגול חייב להכריז (תוספת' שם ב ד). על דעתיה דחזקיה אפילו עיגולי מן גוא עיגולין אפילו רמונים מן גוא רמונים (ירוש' שבת ז ב).  וכיון שהגיע זמן מולדיהם הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח וכו' והקב"ה שולח מלאך משמי מרום ומניקה אותם וכו' ומלקט להם שני עגולין אחד של שמן ואחד של דבש (מד"ר שמות א). וְעִגּוּל של דבלה: באמת אמרו  העיגול של דבילה שנטמא מקצתו תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו וכו' היו שני עיגולין וכו' לא יתרום מזה על זה (תרומ' ב א). מצילין סל מלא ככרות ואף על פי שיש בו מאה סעודות ועגול של דבלה וחבית של יין (שבת טז ג). ביצין שנקפו בקערה הרי זה חבור וכו' טרפן במשקין חבור טרפן במימי עצמו הוכשרו הרי הן כעגול של דבלה (תוספת' טבול יום ב יא). כל מקום ששנה ר' נראין עדיין המחלוק' במקומה חוץ מעיגול של דבילה דדין מודה לדין ודין מודה לדין (ר' זעורה, ירוש' יבמ' ד יא).  בעיגול של דבילה והוציאו לר"ה בקורה והוציאו לר"ה ר' יהודה אומר אם לא יכול האחד להוציאו והוציאו שנים חייבין (שבת צג.).  וְעגּוּלֵי דבלה: אלו מציאות שלו מצא פירות מפוזרין מעות מפוזרות כריכות ברשות הרבים ועגולי דבלה וכו' (ב"מ ב א). סקי תבואה ועיגולי דבילה וחביות של גרוגרת כולם בהקפה אחת תורמין ומעשרין מזה על זה (תוספת' תרומ' ג י). כל העגולין טהורין אין מביאין טומאה חוץ מעיגולי דבלה מפני שהן יושבין תחתיהן בפקועות (ר' יוחנן בן נורי, שם אהיל' יג ה). עיגולי דבילה שנפלו משקין על מקצתו הרי הוא נוטל עובי שלש אצבעות על רוחב מלא קציעה דברי ר' יהודה וחכמים אומרים אין נוטל הימנו אלא מקום משקה בלבד (שם טבול יום ב יב). וכיון שהגיעו אצל פרוזדאות אמרו להם להיכן אתם הולכין אומרין להם לעשות שני עגולי דבילה במכתשת שלפנינו ובעלי שעל כתפינו (תעני' כח.). — עִגּוּל בּעִגּוּלִים: א"ר אבהו כך משיב רבי שמעון בן לקיש לר' יוחנן הסאה פוטרת את הכל א"ל וכי עיגול בעיגולין דבר ברי' שהתרומ' עולה בידו ואת אמרת דבר קל הוא אף הכא קל הוא ויתביניה שנייא הא בעיגולין שככר בטלו (ירוש' חלה א ה). שאני שונה עיגול בעגולים עולה (ריש לקיש,  יבמ' פא.). — עִגּוּל שלג, כמו כדור של שלג: עגולי שלג המשוקעים במקוה הרי אלו מעלין (תוספת' מקוא' ה  ח). — ובסהמ"א: עיגולי דבלה הגדולים מעלין את הקטנים הקטנים מעלין את הגדולים (והזהיר שמות עד). עד שיקפלו המקצועות הסכינים שהם מיוחדים לחתוך התאנים כשעושים מהן עיגולין נקראין מקצועות וכו' ואף העיגולין עצמן נקראין כן על שמן (ר"נ, נדר' סא:). והלכה למשה מסיני שעיגול של דבלה שנטמא מקצתו תורמין לכתחלה מן הטהור שבו על הטמא שבו ולא העיגול בלבד שהוא גוף א' אלא אפילו וכו' שני עיגולין או שתי אגודות או שתי ערימות אחת טמאה ואחת טהורה בצידה לא יתרום מן הטהור על הטמא לכתחלה (רמב"ם, תרומ' ה ז). — °וְעִגּוּל של פַּת: כשהתאנים לחין כותשין אותן במכתשת ומעמלין אותן בידים ועושין מהן כעיגולי פת1 (ערוך ערך דבל). ומעיד אני עלי שמי' וארץ איך עיני ראו ולא זר בעיר וינציא יע"א שהגוים מוכרים עיגולים וגלוסקאות נילושות בחמאה ולא עכבו המורים לקונים ואוכלים אותם בפומבי (ר' רפאל מלדולה, מים רבים, שו"ת יו"ד יב). ואין לבקש היתר מטעם דרוב פעמים נילושי' העיגולי' עם מים רותחי' ויהי' חלוטי' (חתם סופר או"ח קלח). — ושל מאכלים אחרים: מ"מ האוכל המגביה העגול ע"י כף מהקערה ובה עגול א' הרי נאסר העגול והכף ומרק המועט שבתוכו (שם). ואחר הנחה זו שיש בכמה מקומות פירורי חמץ אפי' שהיה אחד מאלף בכל מקום שהוא נגד התערובות כולו מ"מ אם נעשו ממנו עגולים קטנים ויהי' בתוך עגול קטן פירור חמץ קטן ולא יהיה בעיגול ס' כנגדו (שם). — ב) *קורה עגֻלה של עץ או גלגל של טיט שסוחטים בהם את הענבים בגת: ושוין אלו ואלו שטוענים קורות בית הבד ועיגולי הגת (שבת א ט). בין העיגולין2 לזגין רשות הרבים (טהר' י ח). — ובסהמ"א: ומניחין אותן על הזגין ואותו יין שיוצא מהן נקרא תמר והן העיגולין דקאמר עיגולי הגת (ערוך ערך טלפח). — דעדשין לאו גת עצמה הוא אלא עיגול של טיט שמכביד על ענבים שבגת לדורכן (תוספ' נדה, ד"ה הדפין, סה.). — ג) קו עגֹל וסובב שכל נקֻדותיו רחוקות מן המרכז במרחק שוה :Kreis; cercle; circle שהמרובע יתר על העיגול רביע (אהל' יב ו). — ובכלל צורה עגֻלה: והראה לו דמות הלבנה במים כדמות עגול כמין גבינה עגולה (סנה' לט.). ובסהמ"א: והדבר ידוע שרוחב העיגול הוא אלכסונו של מרובע החקוק בתוכו (אלפסי, שבת ג.). ודבר עגול כי מרבעת לה מתוכו ומפקע עיגול שסביב הריבוע לא משכחת ביה ד' מרובעים אי לא הוי עיגולו קרוב לששה (רש"י, שבת ח.). ומזה נאמר לכלי שמתארין בו את העגול מחוגה ובמחוגה יתארהו (ר"י א"ת, ספר השרש' לריב"ג, חוג). כל אחד מבני המיעים שפסולת המאכל סובבת בהן הן הנקראין דקין וכו' ויש מהן מלופפין ומוקפין זו לפנים מזו בעיגול כמו נחש שנכרך (רמב"ם, שחיטה ו יג). כל חכמי האומות הולכין סביב העיגול ודעתם ליגע עד הנקודה ואין להם צד על מה שיסמכו לידיעת אותה הנקודה מאחר שאינה מסורה להם (גיקאטיליא, גנת אגוז, ב ע:). וימהר ויעש עגול מאבנים ויעש עליהם עצים קטנים (ר"י חריזי, תחכמ' לז). — זריעות של ירקות, נטיעות של גפנים וכדומ' בצורת עִגּוּל: והא אלו ד' המקומות שד' עיגולין הללו פוגמין זה בזה ונמצא יירק מכחיש בירק וכו' אם היה זה העגול זרוע תלמיו שתי זורע את תלמי זה ערב כדי שיהא מנוכר למראית העין (תשו' הגא' הרבכבי תכה). הרוצה למלאות כל גנתו מיני ירקות רבים ולא ירחיק ביניהם עושה כל הגנה ערוגות מרובעות אפילו ששה על ששה ועושה בכל ערוגה חמשה עיגולין ארבעה בארבע רוחותיה ואחד באמצע (רמב"ם כלאים ד טו). וכשתסכל הצורות תמצאם ז' על ז' והם מ"ט גפן ויצאו מהם ד' גפנים חוץ מן העיגול (שם פי' ה ה). — וחתיכת בד בתבנית עגֻלה שנשאו היהודים על בגדיהם בארצות הנוצרים לאות קלון: לפיכך אותם עגולים ירוקין שגזרו המלכ' שכל יהודי מחוייב להיות לו אחד בבגדו כדי שיכירו בו שהוא יהודי מותר לצאת בהן וכו' דודאי לא ישלפנו מפחד המלכות (הלבוש, או"ח שא כג). — ובחכמת השעור והתכונה וכתיבת הארץ: העגול בג' פנים בסביבה בחוט ובגג (משנת המדות א ד). מצבה עגולה אשר ראשה וכן תושבתה שטח עגול אשר קוטרו י' אמות וגובה המצבה י"ד אמה ואתה יכול לדעת את תשברתה אם אתה מונה את קוטר העגול אשר הוא י' אמות וגובה המצבה י"ד אמה ואתה יכול לדעת את תשברתה אם אתה מונה את קוטר העגול אשר הוא י' במנין עצמו ויהיה ק' (ראב"ח הנשיא, המשיחה והתשבורת דה, הצופה מארץ הגר א א, 26). והחלק הראשון אם תהיה התושבת מעגלת אתה פוחת מרובע חצי קוטר העגול מן מרובע הקו היוצא מהתושבת אל הראש ונשאר מן מרובע הקו הזה קח את גדרו והוא יהיה גובה המוצק (שם, 28). כֹל  עיגול אין לו ראשית (ראב"ע, אגרת השבת א, קבוצי קונטר'). יש מחלוקת גדולה בין חכמי האומות במדת העגול הוא, ספר השם ו) במקור נדפס 'שם ו'. והנה סוד כל התנועות על שלש דרכים התנועה האחת מהמוצק שהיא כנקודה בתוך עגולה וזאת  תנועת האויר והאש שהיא תנועה מלמטה אל מעלה (הוא, ספ' צחות א.). כי בירושלים עצמה מזרחים ומערבים רבים ושמזרח ציון דרך משל איננו מזרח בית המקדש ועגולי אפקיהם נחלקים על דרך האמת אשר לא ישיגום החושים (ר"י א"ת, הכוזרי ב כ, הירשפלד 87). וכאשר תרחיק המחשבה שהארץ כדורית ושהיא חלק אחד ממאה וששים ושש מעגול השמש (שם ג מט). כאשר הנקודה אשר באמצע העגולה הוא השרש לכל הקוים היוצאים ממנה אל הקו הסובב בעגול כן שרש כל ההרגשות במוח (הוא, רוח חן ב). כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה והמים והארץ יורדים למטה והגלגל סובב בעיגול וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו (רמב"ם, תשובה ה  ד). תבנית שם נגזר מן בנה וענינו בנין הדבר ותכונתו ר"ל תארו בריבוע והעיגול והשילוש וזולתם מן התארים (ר"ש א"ת, מו"נ, א, ג.). עוד יש תמונ' אחר' גופנית מעוגלת לא כעגול הכדור אלא עגול אחר ואתה צריך להכירו והיא התמונה שהחכמים יקראו אותה משופע עגול והוא דומה בתבניתו ומצבו לאוהל נטוי וקרקע המשופע (ר"י הישראלי, יסוד עולם א ד, טז.). והעיונית (חכמה) מעיינת בקוים ושטחים בגשמים על דרך כלל ועלי דרך שיכלול שטחי כל הגשמים ויצייר השטחים והרבוע  והעגול והשלוש וכו' (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה 42). והנקרא זה התכנית בשם הסובבו עגול (ר"י אבן עקנין, ספ' מוסר ג כא). ראוי לנו לחזור לבאר ולסדר לתלמידים אפני ראשי ועקור עגולי רקיע השמיני (דוד גנז, נחמד ונעים לא).שזה העגול נר' כולו מה שאין כן בשאר עגולים שאין אנו רואי' בשום א' מהם רק חציו בלבד וכו' ואינו סובב כשאר עיגולים אפי' כמלא נימא (שם לה.). והעגולים הזנזכרים בזה המאמר הן תמונות שטחיות (יש"ר מקנדיא, מעין גנים מספ' סוד היסוד פנה ב).הא לך עיגול דרב נחשון גאון (הלבוש, או"ח תכח). שני העגולים של פנויות השמש (ווענדעצירקעל) עומדים במרחק שוה מן כ"ג מעלות שלשים חלקים נגד קו המשוה (יאוועל, למודי הטבע, כו:).— קו העגול: כי אינו רחוק שתהיה מלת מעגל מגזירת עיגול על שהמצות הם נמשלות לקו העיגול באדם שאין אדם רשאי לעברו (ר' זרחי' מברצלונה, פי' משלי, השחר שנה ב, 78). ורמז בחוקי חוג ענין הכדורית שדומה לחוג שהוא הכלי שעושים בו קו העגול (שם ח כז, 225). והמשל שאורך קו העגול עם היותו מהדברים שאם היה אפשר שיתבארו בשום חכמה יתבארו בחכמת הגימטריא (רלב"ג, מלחמ' ה' ו א יח). והקשת ר"ל קו העגול היוצא מן האופק על יושרו ממטה למעלה (דוד גנז, נחמד ונעים לה). — חצי עִגּוּל: ואם היא (החיצונה) עודפת על הפנימית הנכחית הצלעות ההם יהיו חסרים מחצי העגול ואם היא חסרה מהנכחית יהיו ב' הצלעות הנותרים עודפים על חצי העגול (יש"ר מקנדיא, מעין גנים מספר סוד היסוד, פנה ב כז). ההבדל שבין הזוית השלישית וחצי העגול וכו' (שם לה). — עִגּוּל הישר, עִגּוּל המישור, קו המשוה, Equator:  עגול הישר קו השוה אשר לכל א' מהשמות יש טעם בדבר נקרא משוה היום מפני שכל השוכנים תחת זו הקו להם לעולם כל ימות שנה יום ולילה שויים וכו' ומה שנקרא עיגול המישור מפני שהשוכנים תחת זה הקו רואין שני הצירים וכדור הארץ נראה להם כשטח וכארץ מישור (דוד גנז, נחמד ונעים לד). — ועִִגּוּל הראיה: ביאור עגול השני הנקר' אופן המפריש או אופקי או עגול הראיה או חוג הארץ (שם לה). — עִגּוּל ההִפוך: משכנו תחת חלק עגול הפוך הסרטן הפונה לפאת איראפא ( ר"ש בלוך, שבי"ע ב, יא.)  משכנו באזור החום בין עגול היפוך הסרטן ובין קו המשוה (שם יב.).  ועי' עוד הִפּוּך. — ואמר המשורר: מדברי גלגל מספור נמרצים בהדר אל גל כי יקרו העצים כל ישר מעגל בעגולו רצים (ראב"ע, אור כבוד). ועלים במתכנתם ורצים במשמרתם עלי קו והעגול נכונות מסבותיו (הוא, בשם אל אשר אמר, כהנא א, 193). — ה) °במשמ' גלגל: ודמיון הסיבות הקרובות כהוצאת המים ממעמקי הארץ בגלגל הכלים המעלים את המים מן הבור וסיבתו הרחוקה האדם שהוא קושר הבהמה אל הגלגל ומניעתו להעלות המי' מתחתיות הבאר אל פני הארץ אך הסיבות אשר בין האדם והכלים  מצועים בין שני הדברים והם הבהמה והעגולים שמניע קצתם את קצתם והחבלים (ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון, ג).