*, ת"ז, נק' עֲגוּמָה, מ"ר עֲגוּמִים, עגומין, עֲגוּמוֹת, עָצֵב, — כמו אָגֵם, betrübt; trister; sad: והיו בני ירושלם כותבין מירושלם הגדולה לאלכסנדריאה הקטנה עד מתי ארוסי יושב אצלכם ואני יושבת עגומה עליו (ירוש' חגי' ב ב). אמר לו הקב"ה דייך אני ואתה בעולם אם אינך מקבל עליך למול דיו לעולמי עד כאן ודייה לעורלה עד כאן ודייה למילה שתהא עגומה עד כאן וכו' (מד"ר בראש' מב, תיאוד'). ונשיא שמת כל בתי מדרשות בטלין ולא היו בטלין ומטיילין בשוק אלא יושבין ועומדין עגומין ודומין כבני אדם שאין להם פרנס (שמח' מז::). — נפשו, נפשן עֲגוּמָה:  למלך שבא אצל בניו לפרקים כל אחד ואחד אמר אצלי הוא שורה קטן שבכולם אמר אפשר שמניח אבא אחיי גדולים ושורה עמי הלך ועמד ופניו כבושות ונפשו עגומה1 (ספרי דבר' שנב).  הרואה חלום ונפשו עגומה2 ילך ויפתרנו בפני שלשה (ר' הונא בר אמי בשם ר' פדת בשם ר' יוחנן, ברכ' נה:). לפי שהיתה נפשו של משה עגומה עליו ואמר הכל הביאו נדבתן למשכן ואני לא הבאתי (מד"ר ויקר' א).  ד"א ועניים מרודים אלו אבלים ומרי נפש שנפשן עגומה עליהן ומי משמחן יין (שם לד).  —  ואמר הפיטן: חון להקת ענייך הדלים והעגומים זכור להם בריתך וברית שלשה תמימים (סדר רע"ג, סדר סליחות, תיקון ה). נאוף בת מלחלל לתת לה בעגומים זקן בא בימים (ר' אליה הזקן, אזהר', קובץ מעשי ידי גאונ' קדמו' ב, 71). אתה מלא רחמים ברחמיך שמח עגומים גאלם כי הם יתומים (אתה, יוצ' שבת זכור). סוד כיצא בהנויה צאת עגומים לרויה (ירדת להציל, יוצ' שבה"ג). עדת ענמים עבור עגומים עליהם מרום הרעים ושפטם וחבטם בעשרה נגעים (עדת, יוצ' ז פסח).  תענוג בלבוש משי ומנוח לעגומים יהי לנו מורשה לעולמי עולמים (אשיחה, יוצ' שבת ד אחה"פ).  מה אספר ואנחות עצומות נקטה נפשי ומקהלות עגומות (אבלה, שחר' צו"ג). מתי תגלה קץ שלומים ואין נביא וחוזה לבשר לעגומים (שם ב, יא.). להקשיב מאמר עגומים דברים טובים דברים נחומים (גנזי שכטר ג, דודסון 167). העגומים משחת רפסון כי לא ירדה בכם עוד אסון (שם 168). —  ואמר המליץ:  והט אזן לשועת מתחנן ולב עגום תרנין (בן סרוק, אגרת 32). ושמעו עגומים למלאך רחמים מן המרומים קול הצעדה (ר"י הלוי, יעץ ומקים, שער השיר 98). אריכות ימים ושנות קיומים בטוב ובנעימים יהי נא מסוימים לנחם עגומים (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 82). איך לא השאתי מהוני אשה אלמנה ועגומה ולא רויתי דשן נפש יתום או יתומה (עמנו', מחבר' כח). בידו יוביל שי למורא ומשמועה רעה לא יירא מיגיע כפו יפרנס את כל דל ועגום וישתדל לקרות הפרשה ב' מקרא ואחד תרגום (עזרא הבבלי, תוכח' מוסר ג, טו:). —  ונפשו עֲגוּמָה: ומה שהתירו רז"ל תענית חלום בשבת זהו כשיהיה החלום קשה מאד הרבה והוא שראה אותו נפשו עגומה עליו לפי שאינו יודע מהו (אוצ' הגא' א, לוין 75). כתב חקוק רשומה לשמח נפש עגומה למעלה לזקוף ולרוממה (מחז' איטל' א, פח:). —  וַעֲגוּמַת נפש (תושיע) מהרה בימנו ותבנה מהרה (רמב"ם, אהבה, סדר תפלות, ברכת המפטיר).