ש"נ, סמ' עֲדַת, כנ' עֲדָתִי, עֲדָתִךְ, עֲדָתוֹ, עֲדָתָם, — א) קבוץ אנשים יחדיו, צִבּוּר, — Gemeinde; congréßgation: דברו אל כל עֲדַת ישראל (שמות יב ג; גם שם יו כב; שם לח כה). וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בָּעֵדָה וידבר משה אליהם (שם לד לא). וסמכו זקני הָעֵדָה את ידיהם על ראש הפר (ויקר' ד יה; גם שם ה ג; שם כד יד). אלה קרואי הָעֵדָה נשיאי מטות אבותם (במד' א יו; גם שם שם יג; שם שם לה; שם יה כד; שם יו ג; שם שם כב; שם כ ח; שם כז יו-יז; שם לה כד-כה). וילנו כל העֵדָה על הנשיאים (יהוש' ט יח; גם שם שם כא; שם כ ו). ותקהל הָעֵדָה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד אל יי' המצפה (שפט' כ א; גם שם כא י). כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לַעֲדָתָם1 (הוש' ז יב). והיו  ניו (של יעקב) כקדם וַעֲדָתוֹ לפני תכון ירמ' ל כ.  זכר עֲדָתְךָ קנית קדם (תהל' עד ב). — ואמר בן סירא: מאדון וגברת על שקר מעדה ועם כל פשע (ב"ס גני' מא יח; גם שם ד ז; שם מו יד). — ב) אספת הצבור, ישיבת הצבור למועצה: ויהי כשמוע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל הָעֵדָה וימליכו אתו על כל ישראל  (מ"א יב כ). לכן שמעו הגוי ודעי עֵדָה אשר בם (ירמ' ו יח). הללויה אודה יי' בכל לבב בסוד ישרים וְעֵדָה (תהל' קיא א). כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל וְעֵדָה (משלי ה יד). — ואמר בן סירא: אל תרשיעך בעדת שער ואל תפילך בקהלה (ב"ס גני' ז ז). — ובכלל קבוץ הרבה אנשים, חבורה גדולה: כי סבבוני כלבים עֲדַת מרעים הקיפוני (תהל' כב יז). זדים קמו עלי וֲעַדַת עריצים בקשו נפשי (שם פו יד). — גם חבורת עמים: וֲעַדַת לאמים תסובבך (שם פו יד). — עֲדַת פלוני, חבורת אנשים הדבקים בפלוני, נשמעים לקולו, הולכים בדרכיו וכיוצא בזה: אשר הצו על משה ועל אהרן בַּעֲדַת קרח (במד' כו ט). וידבר אל קרח ואל כל עֲדָתוֹ לאמר (שם יו ה; גם שם יא; שם שם יו). תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם ותבער אש בַּעֲדָתָם (תהל' קו יז-יח). — ואמר בן סירא: בעדת רשעים יוקדת אש ובגוי חנף נצתה חמה (ב"ס גני' יו ו). — וקבוץ של בע"ח, דבורים וכדומ': והנה עֲדַת דברים בגוית האריה ודבש (שפט יד ח). — ובתו"מ: מה אגרוף הידוע לעדה ולעדים אף אבן תהא ידוע לעדה ולעדים (שמעון התימני, תוספת' סנה' יב ב). ראה חייים עם האשה אשר אהבת א"ר משום עדה קדושה קנה לך אומנות עם התורה וכו' למה הוא קורא אותן עדה קדושה ששם היו ר' יוסי בן משולם ור' שמעון בן מנסיא שהיו משלשין היום שליש לתורה שליש לתפילה שליש למלאכה (מד"ר קהל', ראה חיים). — ובסהמ"א: ומה בין עדה שהיא לשון עדות לעדה שהיא קיהול עשרה עדה שהיא לשון עדות הע' ננקדת בצירה שהיא קמוצה קטנה וכו' אבל עדה של עשרה הע' נסגלה כגון לעדה הרעה הזאת וכו' (מדר' שכל טוב, בראש' כא ל). — ואמר הפיטן: [עוזו וז]מרתו קשוב בעדתו כי ברחמים תשוב (.Kahle, Masor. d. West י). בזעם אם עדה פולסה אפרו יעל ראש ובצעם זכור בי נשבעתי וחוסה והסך עד יעבור זעם (רסע"ג, באדני יצדקו, עבודה, קובץ מעשי גאונ' קדמו' ב, 12). אליכם עדה נאמנה אשאל מכם טענה מה נשתנה יום זה מכל השנה (עליכם, קנ', ספרד'). אלי עדתי והלילי יום בו נפל כלילי ויהי לאבל כנורי (אלי עדתי, קנ' שחר', שם). — ואמר המשורר: מה תאנחי יעלת צבי בי שמחי כי בך אשמחה אך עד יעבר זעם חבי אחר עיניך אפקחה ושבותך אשיב משבי ואקבץ עדה נדחה (ראב"ע, אילת על). ביציאת מצרים זנב בן פלגש עדת אל כי כן כתוב ויבא עמלק וילחם עם ישראל (הוא, אל תכונתך). — ובחכמת הרפואה, קבוץ של מתגים: קבוצות מתגים כאלה נקראות בשם עדות ובכל עדה ועדה ירמשו אלפי אלפים מתגים (טובים, הדיפתריה,5).