פ"ע, עָדָה הארי, וכדו' על דרך, עבר עליו vorrübergehen; passer; to pass by נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה לא הדריכוהו בני שחץ ולא עָדָה עליו שחל (איוב כח ז-ח). — ובסהמ"א: ויקח לו לאשה על אשתו ויקרא עשו את שמה עדה לאמר עדה ממנו הברכה (ספ' הישר, פרש' תולד'). — ובשתי המשמ' יחד, ואמר המשורר: ינחמוני באמרם לי בשיבה תאריך עדה והיא דמתה לגור דמה טרוף אותי ביום עדה (רמב"ע, התרשיש ה סח-סט).

— הִפע', הֶעֱדָה, בינ' מַעֲדֶה, — הֶעֱדָה בגד, פשטו, entfernen, ausziehen; enlever; to remove: מַעֲדֶה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע (משלי כה כ). — ובמדר': יום שנזדווג נבוכדנצר לישראל העדה מהן שני לבושין בגדי כהונה ובגדי מלכות (ר' סימון, מד"ר איכ', פתיח'). — ואמר הפיטן: ידוו הדווים ויספדו על כי חלל לארץ נזר העדו איך נפלו גבורים ויאבדו (ברית כרותה, סליח' מוסף יוה"כ). ויד יקדים בעת יעדם וראש עת יחלוץ אתם (ידיד עליון, יוצ' פרש' עקב). חרש חכם כמקדם חוצה יצא מלהאדם חברו בראשו מלהעדם ומראש הררי קדם (אמרת רנן אערוכה, יוצ' שמה"ת, מחז' איטל' ב קפט.). — ובינ' מְהַעְדֵּה בלי השמטת הא הבנין1: וכשרואה הנביא בעין הנסתרת המורה התמימה שבצורית אשר ראה אותה בדמות מלך או שופט יושב על כסא דין בענין צווי ואזהרה מהקם ומהעדה ידע שהיא צורה ראויה למלך נעבד נשמע (ר"י א"ת, הכוזרי ד ג). והסדר לשאר בני אדם על מדרגות כאשר יוצא ממנו יתברך סדר העולם ומתכונתו ורואים אותו בעת שהוא מהעדה ומהקם ודן את המלכים (שם).

— הָפע', * הָעֳדָה, הָעֳדוּ, הועדו, — שהעבירו והסירו אותו: שאמר לו דוד (לשאול) ואבי ראה גם ראה א"ל מה את בעי מן גלגוי דידך בסירה הועדה2 כדאתון למעגל אמר לו הלא תענה אבנר בכנף אמרת בסירה הועדה חנית וצפחת בסירה הועדו (מד"ר ויקר' כו).