ש"ז, — פנוי, שאין לו אשה, רַוָּק, Junggeselle; garçon, célibataire; bachelor, ובפרט בהדבור עָצוּר וְעָזוּב: כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור וְעָזוּב ואמר אי אלהימו (דבר' לב לו-לז). והכרתי לירבעם משתין בקיר ועצור וְעָזוּב בישראל (מ"א יד י). והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור וְעָזוּב בישראל (מ"ב ט ח). כי ראה יי' את עני ישראל מרה מאד ואפס עצור ואפס עָזוּב ואין עזר לישראל (שם יד כו). — ובסהמ"א: ואז פשעו כל עבדי יהודה אשר כבשו אבותינו ויתנו כתף סוררת ואפס עצור ועזוב (יוסיפון רטז). — ועָזוּר ועָזוּב:  יברך צורנו שלא נתיתם דורינו ולא הואפס עזור ועזוב1 והביט בהכשר דלים ונבזים (רש"י, תשו', קבוצ' קונט', ז:). — ואמר הפיטן: עזוב ולא עזור ואין בי עזרתי (אלהי, יוצ' שבת א אחה"פ).