*, ש"ז — מי שרף של עץ כעין שמן שריחו רע ומשמש למאור: אין מדליקין בעטרן1 מפני כבוד השבת (רבי ישמעאל, שבת ב ב). פלפלת כל שהוא ועטרן2 כל שהוא מיני בשמים ומיני מתכות כל שהן (שם ט ו). מדליקין בשמן דגים ובעיטרן (תוספת' שם ב ד). הלא אין דרכן של ערביים להיות נושאים אלא עורות ריח רע ועיטרן (ר' טרפון, שם ברכ' ד יד). — ובסהמ"א: שלושה טיפין של פסולת זפת והוא העיטרן (ערוך ערך כפר).