°, ת"ז, נק' עִיּוּנִית, מ"ר עִיּוּנִים, עִיּוּנִיִּים, עִיּוּנִיּוֹת, — של הָעִיּוּן, מסגֻלת הָעִיּוּן, תוריי, מה שאינו מעשיי, speculative, theoretisch; spéculatif, théorique; speculative, theoretical: והאנושיות הם אשר בהם יובדל מין האדם בכחות עיוניות ומעשיות תייחדוהו (ראב"ד, אמו"ר 23) . וכבר קיימנו לך שכל הכחות הם עובדים למתעורר והמתעורר יעבוד לזה הכח הדבר והעיוני במה שיחבב אליו דברים וימאיס אליו דברים (שם 33). אבל מה שאמרתי לך הוא שורש אמונתם כי תכלית ההצלחה לאדם איננה כי אם המדע העיוני (ר"י א"ת, הכוזרי ד יט). וקיום התחלות החכמות העיוניות מהמוסריות והטבעיות מן הדבריות (שם ה יב). והנפש המדברת כשהיא מקבילה אל החכמות נקראת פעולתה שכל עיוני (שם). השכל האנושי יחלק לשכל מעשי ולשכל עיוני והשכל המעשי הוא אשר בו יבחר האדם הטוב מן הרע (הוא, רוח חן ג)  . הלא תראה בהחלש הכחות הגופניו' לעת הזקנה שיגבר זה הכח העיוני ויתחזק באדם והוא קצת ראיה שלא יכלה בכלות הגוף (שם). כל חכמה אמתית ר"ל עיונית היא יראת יי' (שם). מין המקובלות נופל ג"כ בדברים המעשיים כמו שנופל בדברים העיוניים (שם ו) . והשם מלאכה אצל הקודמים שם משתף יפילוהו על כל חכמה עיונית ויפילוהו גם כן על כל המעשים המלאכתים (מלות הגיון יד). ויקראו כל חכמה מחכמת הפילוסופיא מלאכה עיונית (שם). ויפול אצלם השם הזה (פילוסופיא) על שתי חכמות יקראו אחת מב' החכמות הפילוסופיא העיונית והחכמה האחרת הפילוסופיא המעשית (שם). ואלו הן המלאכות העיוניות כחכמת הטבע וזולת זה מהחכמות (כל מלאכת ההגיון, המופת, מה.). גדלה מעלתך בעיני לרוב זריזותך על הדרישה ולמה שראיתי בשיריך מחוזק התשוקה לדברים העיוניים (ר"ש א"ת, מו"נ, פתי', ג.). יחלשו תשוקותיו העיוניות וישתקעו (שם א לד). ואלו הפעולות מהן מעשי ומהן עיוני המעשי ממנו מלאכות מחשבות וממנו מחשבי והעיוני אשר בו ידע האדם הנמצאות שאינן משתנות כפי מה שהן עליו והם אשר יקראו חכמה סתם (הוא, שמנה פרקים להרמב"ם א). וחכמת הנגון נחלקת לשני חלקים האחד חכמת הנגון המעשית והשני חכמת הנגון העיונית (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ' 46). והמון העם הם האנשים אשר יספיקם בדיעותיהם העיוניות מה שיחייב אותו תחילה המחשבה המשותפת לכל (שם 69). מלבד מה שהקדמנו מזכרון הראויות העיוניות הנקיות מן הזיוף המכריעות אמונת החדוש על הדעות הנמשכות אחר הקדמות (ר"י אבן לטיף, השחר ב, שעה"ש ג ב, 132). שרש מציאות הים ועיקר הויתו היא סתר עליון תורני תלוי באילן גבוה נעלם מעיני כל בעלי המחקר העיוני (הוא, רב פעלים ז, ד.). ההפרש העיוני שבין יש למצוי יש בו עיון דק (שם מד, יד:). או לחזק בהם הפנות העיוניות או להחליש ולבטל דעתיהם במה שהורגלו לחלוק עמנו בפנות התוריות (המאירי, פי' משלי, הקדמ'). ראיתי לחבר דברים מועילים למשכילים החושדים תמיד לשכלם מאמינים שיש שם השגה שהיא למעלה מן השגה העיונית (ר' דוד בר יום טוב בין בילא, יסודות המשכיל, הקדמ' ד"ח נו). אמנם במעשים העיונים אשר ישמח בהם השכל לא יתערב בהם כח מן הכחות הגופניו' לעזרו ולתמכו (ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי יד, ד"ה לב יודע). ההצעות העיוניות והמעשיות (שם כב, ד"ה אמר עצל). כי כל שני מיני הלמודים ידבר העיוני אשר היא מכונה אל האב והמעשי אשר היא המכונה אל האם (שם כג, ד"ה כלל ז) . ראיתי להודיעך בזה שני דרושים עיוניים כפי מה שביארום חכמי הפילוסופים (ר"י אברבנאל, בראש' א). ואחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת הנה אנכי בא אליך בעב עיוני לבטל דעת אריסטו (הוא, שמים חדשים, עיון ב). ואין ענין כניסת הפרדס כמו שחשב ר' ידעיה ז"ל וכאשר יראו אחרים זולתו שירצו בזה פרד(ת) [ס] החכמות והשגת הדעות העיוניות (ר"י מפיסא, מנח' קנאו' 104). אף גם זאת בכל דור ודור הוא קיים כל משפט צדקו ביושר לבב הסברא העיונית השכלית שלא ננעלו שערי העיון בפני הדופקים על דלתותיו (ר"י מוסקאטו, נפוצ' יהודה ד). וההולך בחקירה העיונית הולך בלי משען ומשענה וכי הוא כהולך בחצי הלילה במדבר יחידי במקום חשך ענן וערפל (שם טוב, מו"נ, פתיח'). אמנם עוד אחת אני שואל וכו' שאם ימצא בחבורי זה או בספר השני במלאכת הרפואה עיונית ומעשיית איזו שגיאה בלשון או בדקדוק שיבערנה ויתקננה וידינני לכף זכות (טוביה כ"ץ, מעשה טוביה, הקדמ', 26). והנה זכינו לספר רפואות תעלה אשר כוננו ידיך ושם אתנו בלשון עברי דרכים לדעת בקלות כל הרפואה העיונית (ר' זרח, כתב ג, ספ' אילם לישר מקנדיה, יז). — ואדם עִיּוּנִי, שאינו מעשיי, שעוסק בחכמה עִיּוּנִית: אל תחשוב שבעבור שזכרתי תולדות יפת ותולדות חם ולא נזכרו עדינה תולדות שם שלא היו לו בנים ושלהיות אלהי ועיוני תמיד לא נזדווג לאשה אין הדבר כן (ר"י אברבנאל, פי' התורה, נח, ד"ה בני יפת). הודיעני נא את דרכיך ומדרגתך אם אתה עיוני במוחלט או מדיני (הוא, נחל' אבות, ד"ה שהנה ר' יוסי בן קסמא).