ב. עַיִט

*, עייט, ש"ז,— ציצית וגדיל שבקצה האריג Franse; frange; fringe: עייט1 של צמר שנתנו בפשתן מותר עשה שני ראשים לצד אחד אסור (תוספת' כלא' ה כ).



1 כנראה הוא כמו פיף במשנה (כלא' ט ט ),

חיפוש במילון:
ערכים קשורים