°, ש"נ, שה"פ מן עוף, פעולת העוף, עוֹפפוּת: ואפשר שמשתמשין בלשון הזה בעיפה בעבור שהיא באבר ובכנף (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, אבר). ודע כי נצא תצא כי נצו גם נעו אע"פ שענינם ענין עיפה הם נגזרים מן בנצתה וכו' ושמשו העברים בגזרה הזאת כאשר שמשו ביאבר נץ בעיפה גם כן הנגזר מן ישאהו על אברתו (שם נצה). וכבר שמשו רבותינו ז"ל בענין העיפה בכמו הכפל הזה וכו' ומה נכון שמושם מעפעפת בכמו העיפה הזאת אשר הוא ריחוף רצוני לומר הנעת הכנפים וסבוב על הקן ואינה עיפה שלמה אך היא תנועתה (שם עוף). ר' יהודה אומר בית ארבעה כורין מלא שגר היונה כלומר שעור השתלחות היונה בעיפה (שם, שגר). כל שנאמר בו יעוף הרי זה עיפה גמורה (פרחון, מחבר', עוף). וענין התנועה קרוב לענין העיפה וכו' היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח כלומר מתנועעות שאינה עפה אלא קרוב לעיפה (רד"ק, השרש', עוף). דע כי יתר עופות אשר ספר יי' לאיוב הגיד עיפתן וגם שכנן במשכנן (ר"י הדסי, אשה"ב, שעג).