עיף

1, ממנו עִיף, עָיֵף, עָיַף, °עִיּוּף, עֲיֵפָה, °ב. עִיפָה, °עֲיֵפוּת.


1 [כן בסור', והוא כמו יעף, ואמר ר"י חיוג (ג' ספרי דקדוק, נוט 51), וז"ל: נהפך מעקר יעף היות שהיא בתחלת יעף נקבעה באמצע עיף.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים