1, ש"נ,— תחילת אור היום, נרדף עם שחר: כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עֵיפָה2 ודרך על במתי ארץ יי' אלהי צבאות שמו (עמו' ד יג). — ובמשמ' חשך, ואמר הפיטן: נועם דע יראתך יתמלאו ארקים משתחוים כל בשר לפניך עושה שחר ועיפה (מלכותך תכון, יוצק יוה"כ). גיה קראת להאיר עיפה גאה דרכך בסעורה וסופה (Elbog., Stud. 126). נר שבת וחנוכה מאור עיפתך פטר שור וחמור בכורי רפתיך (ר' אליה הזקן, אזהר', מעשי ידי גאונ' קדמונ' ב, 57). שמעו שנוקשתי בדחיפתם וכילק עלה עיפתם שמעת חרפתם (איכה אשפתו, קינ'). — ואמר המשורר: הכל היום נסיעה וחניה וכל ליל מלון עיפה כאיה וכל בקר נדד ישחק בביתי וערב מנדד עיני בבכיה (ר"ש הנגיד, הכל היום). אנה פנותך אך היום מאד פנה ותבל ראי לולי אורך כמו עיפה (רשב"ג, מי זאת כמו שחר). וכוכבי שחקים זורחים המה בעיפה (רמב"ע, ברשפי הבכי, דיואן קכח, בודל'). יתנו שכני עיפה זמרים ורנה יפצחו ציים ואיים (הוא, הגביר נכפלו באורך).
1 עי' הערה לקמן.
2 מליצה דחוקה מאד. ופרשו הקדמו' שהוא עֹשה את השחֹר חשך, ואין כל יסוד לבאור השם עֵיפָה במשמ' חשך, ומה שהביאו המפרשים הקדמ' סמך לזה מהכתוב ארץ עפתה, כמו אֹפל, אינו מכריע, מפני שבעצם פרוש המלה עפתה במשמ' חשך יש לפקפק, ויש מפרשים גם המלה עפתה במשמ' אור (מלכים), ועי' הערה לערך עפתה. ואם נתבונן למשקל הכתוב ונדמה את הסוגר להדלת נראה כי מלה אחת בהסוגר: יתרה, כי הדלת יוצר הרים וברא רוח צריך להיות בהסוגר: עשה שחר ודרך על במתי ארץ, או עשה עיפה ודרך על במתי ארץ. ומלבד זה, הנה שמוש עשה בענין השנוי בין היום והלילה אינו מדרך הדבור של עמוס, כי הוא השתמש בענין זה בהפעלים הפך והחשיך, כמו שאמר במקום אחר: הפך לבקר צלמות ויום [ל]לילה החשיך (שם ה ח). ולכן מסתבר כי באבר הראשון של הסוגר מלה אחת מהשתים : שחר עיפה, יתרה. ולפי הידוע שבכל מקום שיש שתי מלים, אחת מצויה בהמקרא ואחת לא מצויה, ואחת מהן יתרה, היתרה היא המצויה, שרגלים לדבר שנרשמה על הגליון לפרוש להלא מצויה ונשתרבבה אח"כ לתוך גוף הכתוב, קרוב לודאי הוא שגם כאן המלה שהשתמש בה עמוס היתה עיפה, במשמ' שחר, תחלת אור היום, והמלה שחר נכתבה על הגליון לפרוש לעיפה עפ"י מה שהיה מקֻבל אצלם. עכ"פ אין לפרש כי הכונה עשה שחר לעיפה, לאמר, הפך הבקר לערב, כי מה שנאמר אח"כ ודרך על במתי ארץ אין ספק כי הכונה בזה היא עלות השמש ברקיע. אך בכל זה אולי הוא כמו המשקל של הפסוק עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות?