עָכוּל

°, ת"ז1, עב וגס(?): ואם המאכלת קצרה והצואר עכול2 הרבה ושחט אותה פעמים וכו' ואם תיש גדול הוא ועורו עכול2 עד למאד ועליו שער גדול (אלדד הדני, הלכ' טרפות ב ג, הוצ' אפשטין).



1 [עי' הערה הבאה.]

2 [המו"ל א. אפשטין מעיר בהערה, וז"ל: הרמש"ש קורא עפול ופירש גס וגבוה וכו' אפשר שצ"ל עבול ועבל בערבית הוראתו עב וגס.]

חיפוש במילון: