*, ת"ז, נק' עֲכוּרָה, מ"ר עֲכוּרִים, עכורין, — משקה שאינו צלול, דלוח, trübe; trouble; turbid: לוג יין צלול שנפלו לתוך מאה לוגין עכורין אין מוציאין שמרים שבהם (תוספת' תרומ' ו י). אין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות ולא לתוך מים עכורין (שם חול' ב יט). משערין אותן עכורין ואין משערין אותן צלולין (שם נדה ג יא). ואם לאו יתכסה במים ויקרא מתניתא בעכורין אבל בצלולין אסור (ירוש' ברכ' ג ה). וכן לוג יין צלול שנפל למאה לוג יין עכור אין את מוציא שמרים שבו (שם תרומ' ה ט). נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש אבל עכורין לא (זעירי, שבת קלט:). ואין בודקין אותן צלולין אלא עכורין צללו חוזר ועוכרן (נדה כ.). עכורה היתה החבית וצללנו אותה (ר' יהודה בר סימון, מד"ר, בראש' פ). — ובסהמ"א: ומקבל בשאר שמנים שמן עכור העולה למעלה על פני השמן (רמב"ם, מכיר' יח ט). ראובן שמכר לשמעון נאד שמן ולא פתחו אלא סמך על המוכר שא"ל שהוא טוב וכשפתחו מצאו עכור ישבע המוכר שנתן לו שמן טוב כמו שהתנה עמו (שו"ע חו"מ אונאה רלב יז). וישקע העכור בעכור (ר"י חריזי, מוסר הפילוסופ' א ו). — *ובהשאלה לדברי מינות: שתה מים מבורך שתה ממים של בוראך ואל תשתה עכורים ותמשך עם דברי מינים (ר' שמעון בן מנסיא, ספרי דבר' מח). — תפלה עֲכוּרָה, לא זכה, לא טהורה: וכי יש תפלה עכורה אלא כל מי שידיו מלוכלכות בגזל הוא קורא להקב"ה ואינו עונה אותו וכו' מנין שכל מי שהגזל בידו שתפלתו עכורה שנא' וכו' (מד"ר שמות כב). — ומי שהוא בצרה, ברעה: ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך ה' ביום הזה היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעולם הבא ויש לך חלק בו (שם במד' כב). °אמונה עֲכוּרָה: כי אמונת הרשעים וכל מי שהוא מן הכת שלהם והנמשך אחר דעתם היא אמונה מבולבלת ועכורה והיא כמו האפילה שההולך בה יהיה נכשל (ר' זרח' מברצלונה, פי' משלי, השחר ב, 169). — ואמר המשורר: ועיר ההללה ביפי נגבלה לאחריו משפלה וישביה עכורים (תלמידי מנחם, לגבור בתעודה, שער השיר, 5). שניהם בעלי שכל ותורה ראו כמה פעולתם עכורה זמיריהם שחוק אל הכסילים ועל דרך אמת המה כפירה (עמנו', מחב' ח). זה עכורה תשוקתו וזו תתאו זהר את זה תתעב טומאה וזו תתכס טהר (שלום הכהן, ניר דוד 10). — חֹמר עָכוּר, תאר לגוף: כי הם (בעלי החיים) לפי שחומרם עכור ועפרי הספיק לו מלבושו הנוצר עמו (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים, ק:). שאם היה ענין הנפש דבר אלהי נצחי ומצד עצמה הירא שלמה בתכלית מה היתה הסבה בבאה בחמר העכור הזה (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 84).