*, ש"ז, מ"ר עֲכִירִים, עכירין — כלי שמשתמשים בו בבית הבד לכבשׁ את הזיתים1: המוכר את בית הבד מכר את הים ואת הממל ואת הבתולות אבל לא מכר את העכירין2 ואת הגלגל ואת הקורה (ב"ב ד ה). המוכר את בית הבד וכו' לא מכר לא את העכירים ולא את המרצופין (שם בבלי סז:).
1 [בגמרא (ב"ב סז:) מפרשים כבשי, ופרש רגמ"ה, וז"ל: אותן קצעין שמשימין על הקרשים, ע"כ. ורשב"ם מפרש, וז"ל: נסרים שנותנים על הזיתים בבית הבד כשמורידין הקורה עליהן לכבשן, ע"כ. ורמב"ם: הנסרים הכבדים שמכבידין אותן על האמתחות ששמים בהם הזיתים הכתושים ועליהם נתלית האבן וכובשן, ע"כ. והערוך מביא שני פרושים: כבשי שכובשין את הזתים בבית הבד והוא קורה פי' אחר עכירין הן העגילין וכו' והם גלגלי אבנים נקובות באמצע וטוחנין וכובשין בהן הזיתים, ע"כ. ועי' גם א. כיר.]
2 [כך מביא רה"ג (כלים יב ח), וכן גרס הערוך. במשנה שבבלי: עבירים, ובירוש': הכירים, ובמדב"מ: העיבידים, ובכ"י מינכ': העמודים. עי' ד"ס (הערות ו, ז).]