עֲכִירָה
°, ש"נ, — שה"פ מן עָכַר: וכתוספת נון ובתבואת רשע נעכרת אשר היא שם העכירה (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, נשא). תרפשון ומרפש כתוב בשין והם ענין הרמיסה במים והעכירה (רד"ק, יחזק' לד יט). — ובהשאלה עֲכירת הקול: ומועלת (הביצה) לחזה וכלי נשימה ולריאה ורקיקת הדם ולעכירת הקול (ר"מ אלדבי, ש"א ה, פג.). עֲכִירת הדם: פעולתו (של הטחול) משיכת עכירת הדם אשר יתבשל בכבד (ר"מ בוטריל, פי' ספר יצירה ג ח).