°, ת"ז, נק' עִלּוּפיִּית, מתכונת העִלּוּף, הגורם לעִלּוּף: ולפעמים יהיה הרעב הזה עלופיי אם תאחר עמו המזון יפול בעלוף (קאנון ג יג א טו). הקדחת העלופיית הליחיית זאת באה בריב בסבת ליחה לבנה (שם ד א ב נה).  הקדחת הרקיקה העלופיית וכו' (שם נו). — ובהשאלה:  בעוד היות האהוב' עילופיית ומתאוננת על העדר אהובתה ממנה ומספרת עם בנות עירה את אשר היתה לה אתו בימים חלפו למו (ר' יוסף דון יחייא, פי' שה"ש, ד"ה השבעתי).