°, ת"ז, מ"ר עֲלוּקִים, —  של עֲלוּקָה או גיהנם1, המביא לעֹנש גיהנם: תולעי חמוקים כצמר מנוקים עונותיכם עלוקים במים מצוקים ומשוד פינוקים וממעודני תפנוקים לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים (Elbog., Stud. 181).