עֶלְיוֹן

—  א) ת"ז, נק' עֶלְיוֹנָה, מ"ר עֶלְיוֹנִים, עֶלְיוֹנֹת,— דבר עֶלְיוֹן שהוא על דבר אחר, ההפך מן תחתון ober; supérieur; upper: בחלומי והנה שלשה סלי הרי על ראשי ובסל הָעֶלְיוֹן מכל מאכל פרעה (בראש' מ יו-יז).  ולתתך עֶלְיוֹן על כל הגוים דבר' כו יט.  בית חרון עֶלְיוֹן יהוש' יו ה.  והבית הזה יהיה עֶלְיוֹן מ"א ט ח.  הוא בנה את שער בית יי' הָעֶלְיוֹן מ"ב יה לה.  ויעמדו בתעלת הברכה הָעֶלְיוֹנָה שם יח יז.  בשער בנימין הָעֶלְיוֹן ירמ' כ ב.   מדרך שער הָעֶלְיוֹן יחזק' ט ב.  וכן התחתונה יעלה על הָעֶלְיוֹנָה לתיכונה שם מא ז.  והלשכות הָעֶלְיוֹנֹת קצרות שם מב ה.  אף אני בכור אתנהו עֶלְיוֹן למלכי ארץ תהל' פט כח.  והמגדל היוצא מבית המלך הָעֶלְיוֹן אשר לחצר המטרה נחמ' ג כה.  ותבן את בית חורון התחתון ואת הָעֶלְיוֹן דהי"א ז כד.  והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון הָעֶלְיוֹן ויישרם למטה מערבה לעיר דויד דהי"ב לב ל. —  ותאר לאלהים, אֵל עֶלְיוֹן:  והוא כהן לאל עֶלְיוֹן בראש' יד יח. —  ובתפלה:  האל הגדול הגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים תפל' ש"ע. —  יי' עֶלְיוֹן:  כי יי' עֶלְיוֹן נורא מלך גדול על כל הארץ תהל' מז ג. —  ובתו"מ:  זרע לוף העליון וכו' ושאר זרעוני גנה שאינן נאכלים פטורים מן המעשרות ונלקחים מכל אדם בשביעית מעשר' ה ח.  הבית והעליה של שנים שנפלו וכו' רואין את העליונות כאלו הן ראויות להשתבר תוספת' ב"מ יא א.  הקב"ה פתח להם מעיינות עליונים ותחתונים כדי לאבדם ר' יוסי בן דורמסקית, ספרי דבר' מג.  צופה הייתי בין מים העליונים למים התחתונים ואין בין זה לזה אלא שלש אצבעות בלבד בן זומא, חגי' טו..  המוכר בית לחבירו ואמר לו על מנת שדיוטא העליונה שלי דיוטא העליונה שלו ב"ב סד..  מה השמן הזה עליון על כל המשקין כך הם ישראל עליונים על כל האומות מד"ר שה"ש, לריח שמניך. —  ובסהמ"א:  עשה לו תקרה העליונה שעל הפה היא הנטועות בה השנים והמתלעות כדמות הרקיע הזה שעלינו וכמו שמבדיל הרקיע הזה שעלינו בין מים למים וכו' גם כן התקרה העליונה של פה מבדלת בין הליחה שבראש לבין הליחה שבקרב העליון ר"ש דונולו, ספ' חכמוני, הקדמ' א.  שלשה בשפתים ואלו הן מי ששפתו העליונה עודפת על התחתונה מי ששפתו התחתונה עודפת על העליונה מי שפיו רפוי ורירו יורד מפיו רמב"ם, ביאת המקדש ח ח. —  ב) שם, כנוי לאלהים, Allerhöchste; Trés-Haut; the Most High:  נאם שמע אמרי אל וידע דעת עֶלְיוֹן במד' כד יו. בהנחל עֶלְיוֹן גוים (דבר' לב ח). ירעם מן שמים יי' וְעֶלְיוֹן יתן קולו (ש"ב כב יד). אעלה על במתי עב אדמה לְעָלְיוֹן (ישע' יד יד); אזמרה שמך עֶלְיוֹן (תהל' ט ג). זבח לאלהים תודה ושלם לְעֶלְיוֹן נדריך (שם נ יד). ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עֶלְיוֹן בציה (שם עח יז). אני אמרתי אלהים אתם ובני עֶלְיוֹן כלכם אכן כאדם תמותון (שם פב ו-ז). ישב בסתר עֶלְיוֹן בצל שדי יתלונן (שם צא א). להטות משפט גבר נגד פני עֶלְיוֹן (איכ' ג לה). מפי עֶלְיוֹן לא תצא הרעות והטוב (שם לח). — ואמר בן-סירא: והתבוננת ביראת עליון ובמצותיו הגה תמיד (ב"ס גני' ו לז). זה חלק כל בשר מאל ומה תמאס בתורת עליו[ן] (שם מא ד). רב כבוד חלק להם עליון וגדלו מימות עולם (שם מד ב). — °ועֶלְיוֹן הָעֶלְיוֹנִים: והדרך הזאת תפסו בעליון העליונים אמר וכובע ישועה בראשו וכו' (ראב"ע, שמות יט כ). — ובתו"מ כמו  א): התחתון נותן את התקרה והעליון את המעזיבה (רבי יוסי, ב"מ י ב). שתי גנות זו על גבי זו והירק בנתים רבי מאיר אומר של עליון רבי יהודה אומר של תחתון אמר רבי מאיר אם ירצה העליון ליקח את עפרו אין כאן ירק וכו' אמר רבי שמעון כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול הרי הוא שלו (שם ו). הכל הולך אחר התחתון אם כן למה כותבין את העליון שאם תמחק אות אחת מן התחתון ילמד מן העליון (ב"ב י ב). היה מונדרן באמצע המבוי לעליונים נידון משום חריץ (ירוש' ערוב' א א). עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה (רב יוסף בריה דריב"ל, פסח' ז.).— ובמשמ' יושבי מרום, מלאכים: סליקא אמתיה דרבי לאיגרא אמרה עליונים מבקשים את רבי והתחתונים מבקשין את רבי יהי רצון שיכופו תחתונים את העליונים (כתוב' קד.). בשישי בא לבראות את האדם אמר אם בורא אני אותו מן העיליונים עיליונים רבים על  התחתונים בריה אחת ואין שלום בעולם וכו' אלא הריני בוראו מן העיליונים ומן התחתונים בשביל שלום במקור נדפס 'של ים'(מד"ר בראש' ב, תיאוד'). בכל יום ויום העליונים מכתירין להקב"ה ג' קדושות (שם ויקר' כד).— ובתפלה: ומי בעליונים או בתחתונים שיאמר לך מה תעשה (אתה הוא, תפל' שחר'). — ואמר המשורר: מה אעשה יום ירדו אל פי שאול עליוני אף כי בעת יפקדו עלי עוני (ראב"ע, ככל יצורי). סמכו באור עליוניו ונשא אליו פניו וערך שלחן לפניו מלא ברכת יי' (הוא, אמונתך נודעה). ויתרוצצו סביב עליונים שבעה פנימים חיצונים המה השרים הראשונים המשרתים את פני המלך (הוא, מי כמוך אפס יש). עליונים היו לאגודה בעמוד מליץ חמדה ועלה באיל ונפדה על יד איש משרי המלך (שם).— ובסמ' עֶלְיוֹנֵי, החלקים הגבוהים: סוריא כמה מדינות היא כגון דמשק וחלב ומנבג ועד חרן אותן מקומות שעל עליוני פרת קרויין סוריא (אוצ' הגא' א א, לוין 86). והעורקים הבלתי דופקים יורדים אל המוח מעליוני המוח כדי שתקל הזלת המזון אל המוח (פרקי משה א). כשתהיה הליחה הולכת אל עליוני הפה או אל הלא"ה הנה חזרתה אל הפה יהיה בערעורים ברפואות החריפות (שם ח). — ועם כנ': ויעבור על לבו כל מה שהשיג בחושיו משרשי העולם וענפיו ופשוטו ומורכבו ועליונו ותחתונו שכלו עומד בדבר יי' (ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ג). כעליית האש היסודית היורדת עליונה בהכרח מורידה לסבות עליונו והיא תעלה בטבע לשוב ליסודה (ר' הלל מוירונא, תגמ' הנפ', ג:). — *יד פלוני על הָעֶלְיוֹנָה, לו הכֹח והברֵרה: בזמן שהמוכר חוזר בו יד לוקח על העליונה וכו' ובזמן שלוקח חוזר בו יד מוכר על העליונה (ב"מ עז:). ושכיב מרע שאמר תנו מאתים לפלונית אשתי כראוי לה נוטלתן ונוטלת את כתובתה אם אמר בכתובתה ידה על העליונה רצה נוטלתן רצה נוטלת כתובתה (ב"ב קלח.). וכן העבד שקנה או מכר או נתן מתנה או נתנו לו יד האדון על העליונ' (שו"ע חו"מ, אונאה רלה כד). — וכן לָעֶלְיוֹנָה: הב"ה אינו כן אלא ואתה מרום לעולם לעולם ידך לעליונה1 (ירוש' ברכ' ט ז).



1מד"ר ויקר' כה הגרסה: בעליונה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים