°, ש"ז, — כמו עֲלִיסָה, שמחה: גילה ללבך יצוה ועלסון גבור ישיתך גם חסון (קטע מזמ' הגא', סעדיאנה שכטר 71). ויפי דברו לו לששון וגיל ועלסון (מכתב שמואל הכהן ראש הישיבה1). — ואמר הפיטן: טיעת צר תלשת אשר כאלונים חסון יה ברחמיך ולא כפעלינו עשית לעלסון במקור נדפס 'לעלכון' כן מלטנו העת כמלטת את אבותיך מאסון (אזכר מעלליך, סליח' צום אסתר, סמא"צ תרצ.).