עָלַע

קל לא נמצא.

—  פִע' יְעַלְּעוּ, —  עִלַּע העוף דם וכדומ', שתה, בלע, כמו במקור נדפס 'סמו'. שהעוף עושה, schlürfen; lapper; to lap, swallow: ואפרחיו יְעַלְּעוּ1 דם ובאשר חללים שם הוא (איוב לט ל). — ואמר הפיטן: עריסת החמץ וחלאתו תתם כאשר עלעו והוצאתי את בלעו (אשאלה רשיון, יוצ' שה"ג, אילת השחר, קג.). חרפתנו אצו ברוחם יעלעו אפרוחם למה תהיה כאיש נדהם ואורך זורחם  (זכור איכה, ערב' לת"ב, מחז' איטל' א, קסח.). —  והאפרוחים מהם יעלעו (ר' יהוש' ברוך, הקדמ', עין משפט על התלמוד). ודמי הרוגים הם עלעו כנחלים (מיכ"ל, יעל וסיסרא). ועי' ב. עלעל.



1 [מנחם חברו עם לע, וכבר השיג עליו דונש (תשו' דונש עם הכרע' ר"ת 86). וכן גם ריב"ג מחברו עם לוע, ובכתאב אלמסתלחק (Derenbourg, Opuscules 82) הוא אומר שהוא במקום יְלֹעֲעוּ, ילועעו. וכן רד"ק (מכלול שערה"פ, קח.). ורב החדשים גֹרסים ילעלעו.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים