פ"ע, עָמָד, עָמְדָה, עָמַדְתָּ, עָמַדְתִּי, עָמְדוּ, עָמָדוּ, עֲמַדְתֶּם, עָמַדְנוּ, עֹמֵד, עוֹ-, עֹמְדִים, עֹמֶדֶת, עֹמָדֶת, עֹמְדוֹת, עֲמֹד, עֲמוֹד, עָמְדִי, עֲמָדְךָ, עָמְדוֹ, עָמְדָהּ, עָמְדָם, עֲמֹד, -מָד-, עִמְדִי, עִמְדוּ, עֲמֹדוּ, אֶעֱמֹד, -מֹדָה, תַּעֲמֹד, יַעֲמֹד, -מָד-, -מוֹד, נַעֲמֹד, נַעַמְדָה, תַּעֲמֹדוּ, תַּעַמְדוּן, יַעַמְדוּ, יַעֲמֹדוּ, תַּעֲמֹדְנָה, יַעֲמֹדְנָה, —  א) עָמַד האָדָם על רגליו, הפך מן יָשַב ושָכַב, לא יָשַב ולא שָכַב, stehen; être debout; to stand, עם מלות היחס: ויקח חמאה וכו' ויתן לפניהם והוא עֹמֵד עליהם תחת העץ ויאכלו בראש' יח ח.  של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עוֹמֵד עליו אדמת קדש הוא שמו' ג ה. ויעבר דוד העבר וַיַּעֲמֹד על ראש ההר מרחק ש"א כו יג. ויתקבצו בני בנימין וכו' וַיַּעֲמְדוּ על ראש גבעה אחת ש"ב ב כה.  וַיַּעֲמֹד משה בשער המחנה שמו' לב כו. וַיַּעֲמֹד מלאך יי' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה במד' כב כד. וירץ דוד וַיַּעֲמֹד אל הפלשתי ויקח את חרבו וכו' ש"א יז נא. והוא בא וַיַּעֲמֹד אל אדניו מ"ב ה כה.  וילך הנביא וַיַּעֲמֹד למלך אל הדרך ויתחפש באפר על עיניו מ"א כ לח. והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן וכו' וַתַּעֲמֹדְנָה אצל הפרות על שפת היאר בראש' מא ג.  והנה ששה אנשים וכו' ויבאו וַיַּעֲמְדוּ אצל מזבח הנחשת יחזק' ט ב.  ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עֹמֵד לפני יי' בראש' יח כב. אז תבאנה שתים נשים זנות אל המלך וַתַּעֲמֹדְנָה לפניו מ"א ג יו. —  ועָמַד בתפלה:  וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עָמַד שם את פני יי' בראש' יט כז. יום אשר עָמַדְתָּ לפני יי' אלהיך בחרב דבר' ד י. —  ובתו"מ: היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה וכו' תרומ' ח א. העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים שבת א א.  נטל את הדם ממי שהיה ממרס בו נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה יומ' ה ג.  י' נסים נעשו לאבותינו בבהמ"ק עומדים צפופים ומשתחוים רוחים וכו' אבו' ה ה.  שכח בעל הבית ולא שכחוהו פועלים עמדו העניים בפניו או שחיפוהו בקש הרי זה אינו שכחה ספרי, תצא רפב.  והיה רבן גמליאל יושב ודורש ור' יהושע עומד על רגליו עד שריננו בו כל העם ירוש' תענ' ד א.  ועוצם עיניו מראות ברע א"ר חייא בר אבא זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה ב"ב נז:.  עד שרבותינו חוזרין עברו באותו מקום אמרו לאחד חייך העמידנו עם אבא יודן אמר להם אותו האיש ומי יכול לעמוד עם המלך ולא עמו מד"ר ראה ד. — ובסהמ"א:  גם רבינו מאיר התיר ליגע בשבת במעמד שלפני ארון הקדש והנרות דולקות ועומדות עליו מרדכי, שבת ת. —  *ועָמַד בזמן:  תנא אין מוסרין את השם לכל אדם ולא לעומד בחצי ימיו אלא למי שיצאו רוב שניו מד"ר קהל', את הכל עשה יפה בעתו.  —  ב) עָמַד ועשה דבר:  וְעָמַד ואמר לא חפצתי לקחתה דבר' כה ח.  וַיַּעֲמֹד ויקרא אל מערכת ישראל ש"א יז ח. וַיַּעֲמֹד ויברך את כל קהל ישראל מ"א ח נה. ויהי בקר ויצא וַיַּעֲמֹד ויאמר אל כל העם צדיקים אתם מ"ב י ט. וַיַּעֲמֹד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית שם יח כח. ולא יכלו הכהנים לַעֲמֹד לשרת מפני הענן מ"א ח יא. עָמַד וימדד ארץ ראה ויתר גוים חבק' ג ו. —  ובתו"מ:  עומד ואומר זה וזה אני נוטל בית הלל, ביצ' א ג. מעשה באיש אחד שעמד על ראש ההר ואמר איש פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת וכו' יבמ' טז ו. מרחיקין את הנבילות וכו' דבית ר' ינאי אמרו עד מקום שעומד ומריח ירוש' ב"ב ב ט. כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקידשו קנו הן הן הדברים הנקנין באמירה רב גידל בשם רב, כתוב' קב.. כיון ששמעו שנתעכבו במדבר מ' שנה היו סבורים שבמדבר תהא דירתם עמדו ונטעו נטיעות וגדלו אותן ואח"כ הכניסן לארץ ר' שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן, מד"ר שמו' כ. חביבה עלי תפלה אחת שאתה עומד ומתפלל לפני מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להעלות לפני מד"ר רות ג. מה עשה (אחז) עמד ונעל כל בתי כנסיות ומדרשות שלא להתעסק בתורה מד"ר אסת' א. ויש אומרים שאפילו עומד וצווח אל תכתבו לו שטר כותבים על כרחו אף על פי שאין עדיו רוצים לילך למ"ה ש"ע ח"מ, הלוא' לט ד. —  ועם מקו': אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ברכ' ה א.  עמד תחת הצינור להקר או לידוח בטמא טמאין ובטהור בכי יותן מכשיר' ד ב. —  ג) עָמַד על, נגד פלוני: ויאמר יואש לכל אשר עָמְדוּ עליו האתם תריבון לבעל שפט' ו לא. וַיַּעֲמְדוּ על עזיהו המלך ויאמרו לו וכו' דהי"ב כו יח. לא תַעֲמֹד על דם רעך ויקר' יט יו. —  ד) עָמַד לפני, התיצב:  ויקמו וירדו מצרים וַיַּעֲמְדוּ לפני יוסף בראש' מג יה.  ויקחו את פיח הכבשן וַיַּעֲמְדוּ לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה שמו' ט י. וַתַּעֲמֹדְנָה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה במד' כז ב. ויבא דוד אל שאול וַיַּעֲמֹד לפניו ויאהבהו מאד ש"א יו כא. —  ולפני יי':  ויקרבו כל העדה וַיַּעֲמְדוּ לפני יי' ויקר' ט ה. וְעָמְדוּ שני האנשים וכו' לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם דבר' יט יז. ובאתם וְעֲמַדְתֶּם לפני בבית הזה וכו' ואמרתם נצלנו ירמ' ז י. ויצא הרוח וַיַּעֲמֹד לפני יי' ויאמר אני אפתנו מ"א כב כא.  —  °ותֹאר לאנשים חשובים:  כה אמר יי' צבאות אם בדרכי תלך וכו' ונתתי לך מהלכים בין הָעֹמְדִים האלה זכר' ג ז. במקור נדפסה מובאה זו לפני  התאר לאנשים חשובים. לפי שהיו מהלכים בין העומדים והכירו בשפלותם וערכם ר"י  ערמאה, יד אבשלום על משלי יד, הולך בישרו. —  ולפני השופטים:  ולא ימות הרצח עד עָמְדוֹ לפני העדה למשפט במד' לה יב. —  וכן *עָמַד בדין:  נערה שנתפתתה בשתה ופגמה וקנסה של אביה וכו' עמדה בדין עד שלא מת האב הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחים לא הספיקה לעמוד עד שמת האב הרי הן של עצמה כתוב' ד א. דור המבול אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין שנאמר וכו' אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא וכו' אבל עומדין בדין ר' נחמיה אומר אלו ואלו אין עומדין בדין שנאמר וכו' סנה' י ג. —  ה) וכמשרת לפני אדוניו:  וישלח שאול אל ישי לאמר יַעֲמָד נא דוד לפני כי מצא חן בעיני ש"א יו כב. יבקשו לאדני המלך נערה בתולה וְעָמְדָה לפני המלך ותהי לו סכנת מ"א א ב. —  ולפני יי':  בעת ההוא הבדיל יי' את שבט הלוי לַעֲמֹד לפני יי' לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה דבר' י ח. ופינחס בן אלעזר בן אהרן עֹמֵד לפניו בימים ההם שפט' כ כח. ויאמר אליהו התשבי וכו' חי יי' אלהי ישראל אשר עָמַדְתִּי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי מ"א יז א. ויאמר אלישע חי יי' צבאות אשר עָמַדְתִּי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך מ"ב ג יד. לכן כה אמר יי' אם תשוב ואשיבך לפני תַּעֲמֹד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ירמ' יה יט. והכהנים הלוים בני צדוק וכו' המה יקרבו אלי לשרתני וְעָמְדוּ לפני יחזק' מד יה. —  ו) עָמַד בפני, לפני, התיצב נגד פלוני, התגבר עליו:  ויאמר יי' אל יהושע אל תירא מהם וכו' לא יַעֲמֹד איש מהם בפניך יהוש' י ח. וינח יי' להם מסביב וכו' ולא עָמַד איש בפניהם מכל איביהם שם כא מב. ויחר אף יי' בישראל וכו' ולא יכלו עוד לַעֲמוֹד לפני איביהם שפט' ב יד. ויראו מאד מאד ויאמרו הנה שני המלכים לא עָמְדוּ לפניו ואיך נעמד אנחנו מ"ב י ד. —  ועָמַד סתם:  הנה שני המלכים לא עמדו לפניו ואיך נַעֲמֹד אנחנו שם. ותפש הקשת לא יַעֲמֹד עמו' ב יה. —  *ועָמַד ב-:  הירא ורך הלבב כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ר' עקיבא, סוט' ח ה. עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכלם להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו ע"ה אבו' ה ג. שאין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב ציבור יכולין לעמוד בה ב"ב ס:. —  ובסהמ"א:  ועולם אי ניחא ליה (לאבל) לעמוד באבלו עד סוף היום אינה מגונה תשו' הגא' גני', אסף 103. —  וכן עָמַד על:  הנצרך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה וכו' במה דברים אמורים כשאין יכול לעמוד על עצמו אבל אם יכול לעמוד על עצמו תפלתו תפלה ברכ' כג.. —  ז) עָמַד מרחוק, מנגד:  וירא העם וינעו וַיַּעַמְדוּ מרחק שמו' כ יח. והסג אחור משפט וצדקה מרחוק תַּעֲמֹד ישע' נט יד. וקרובי מרחק עָמָדוּ תהל' לח יב. למה יי' תַּעֲמֹד ברחוק שם י א. ביום עֲמָדְךָ מנגד ביום שבות זרים חילו עבד' א יא. אהבי ורעי מנגד נגעי יַעֲמֹדוּ תהל' לח יב. וחמשים איש מבני הנביאים הלכו וַיַּעֲמְדוּ מנגד מרחוק מ"ב ב ז. —  ואמר בן סירא:  מרע אוהב מביט אל שלחן ובעת צוקה מנגד יעמד ב"ס גני' לז ד. —  ח) עָמְדָה הרגל:  וְעָמְדוּ רגליו בים ההוא על הר הזיתים זכר' יד ד. רגלי עָמְדָה במישור תהל' כו יב. עֹמְדוֹת היו רגלינו בשעריך ירושלם שם קכב ב. —  והמים:  על הרים יַעַמְדוּ מים שם קד ו. —  ט) עָמַד ונשאר במקומו, חדל מלכת, מלרוץ, או מפעֻלה אחרת, stillstehen, aufhören; s'arrêter, cesser; to stand still, stop: ותהר עוד ותלד בן וכו' וַתַּעֲמֹד מלדת בראש' כט לה. וראהו הכהן וכו' והנה הנגע עָמַד בעיניו ויקר' יג ה. ואם תחתיה תַּעֲמֹד הבהרת שם כג. וידם השמש וירח עָמָד יהוש' י יג. שמש ירח עָמַד זבלה חבק' ג יא. וַיַּעַמְדוּ איש תחתיו סביב למחנה שפט' ז כא. ושמואל אמר אל שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עֲמֹד כיום ש"א ט כז. וַיַּעַמְדוּ כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישראל ש"ב ב כח. וַיַּעֲמֹד השמן מ"ב ד ו. ויאמר קח החצים וכו' ויך שלש פעמים וַיַּעֲמֹד שם יג יח. וַיַּעֲמֹד הים מזעפו יונ' א יה. והוחלתי כי לא ידברו כי עָמְדוּ לא ענו עוד איו' לב יו. —  ובתו"מ:  עמד עצם בגרונו נותן מאותו חמין על ראשו ר' חייא, ירוש' שבת ו ח. כותי אחד שאל את ר' מאיר אמר לו אפשר מים העליונים תלוים במאמר אמר לו הן א"ל הבא לי ארפכס הביא לו ארפכס נתן עליה טס שלזהב ולא עמדו המים טס שלכסף ולא עמדו כיון שנתן אצבעו עמדו מים מד"ר בראש', תיאוד' ד. —  עָמְדָה הסכין, חדלה מלחתוך, היתה קהה: וא"ר יוסף סכין שעמדה מותר לחדדה ביום טוב ביצ' כח:. —  ובסהמ"א:  שהיה כיצד כגון וכו' או שעמדה סכין או שיגע ובא חבירו ושחט תלמידי יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 135. וסכין שעמד' כלומ' שאינו חותך יפה מותר לחדדה ביום טוב תניא, מוקצה עח:. —  י) נשאר בחיים, במקומו, נשאר קיים, bleiben; rester, demeurer; to remain:  אך אם יום או יומים יַעֲמֹד שמו' כא כא. ואתה פה עֲמֹד עמדי ואדברה אליך דבר' ה כח. ואנכי עָמַדְתִּי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה דבר' י י. וישב מלך אשור ולא עָמַד שם בארץ מ"ב יה כ. כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עֹמְדִים לפני נאם יי' כן יַעֲמֹד זרעכם ושמכם ישע' סו כב. לקוח את הספרים האלה וכו' ונתתם בכלי חרש למען יַעַמְדוּ ימים רבים ירמ' לב יד. ורוחי עֹמֶדֶת בתוככם חגי ב ה. המה יאבדו ואתה תַעֲמֹד תהל' קב כז. יראת יי' טהורה עוֹמֶדֶת לעד שם יט י. והארץ לעולם עֹמָדֶת קהל' א ד. אך חכמתי עָמְדָה לי שם ב ט. ויגידו להמן לראות הֲיַעַמְדוּ דברי מרדכי אסת' ג ד. ואני מעתה לא יַעֲמָד בי כח דני' י יז. ובת הנשים יתן לו להשחיתה ולא תַעֲמֹד ולא לו תהיה שם יא יז. —  והטעם: על כן עָמַד טעמו בו וריחו לא נמר ירמ' מח יא. —  ואמר בן סירא: בדבר אל יעמדו חק ולא ישנו באשמרותם ב"ס גני' מג י. ויתן לכלב עצמה ועד שיבה עמדה עמו שם מו ט. חכם עם ינחל כבוד ושמו עומד לעולם שם לז כו. עד עולם יעמד זכרם שם מד יג. —  ובתו"מ: על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים שמעון הצדיק, אבו' א ב. שזכות אבותם מסייעתן וצדקתן עומדת לעד שם ב ב. חבית שנתקלפה והזפת שלה עומדת וכו' כלים י ה. עדיין מחלוקת במקומה עומדת ר' יוסי, מקוא' ד א. ואם היה משקה עומד אפילו כעין החרדל מצטרף טהר' ח ח. את העומד (מראה הנגע) בסוף שבוע ראשון לפטור את העומד בסוף שבוע שני להחליט נגע' א ג. זה הכלל כל דבר שהוא משום מלאכה בין עמד בין לא עמד פסול ודבר שאינו משום מלאכה אם עמד פסול ואם לא עמד כשר פרה ז ט. ר' יהודה אומר מקום שאין קנה המדה עומד מקוא' ב י. —  שתי עֹמֵד:  וכן שני דפי חלוק שנראה נגע באחד מהן הרי השני טהור בנפש המסכת ובשתי העומד הרי אלו מיטמאין בנגעים מיד נגע' יא ט. —  חלב עֹמֵד, נעשה קפוא:  דאמר מר חלב טהור עומד חלב טמא אינו עומד ע"ז לה:. —  צריך שלא יהא יהא בינו לבין חבירו כמלואו כדי שלא יהא פרוץ כעומד אם העומד כפרוץ כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור תוספת' כלא' ד ו. אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד אסור ירוש' סוכ' א א. לבן מלכים שהיו מאכילין אותו דבר שאי אפשי לו ואינו עומד בתוך מעיו קטע מכילת' דבר', JQR, 1904, 452. —  ובסהמ"א:  ילמדינו אדונינו קידושין של מי יעמדו קידושי הראשון שקידש על ידי האח ברשות האב או קידושי האח שקידש מהאב עצמו גנזי שכטר ב, גונצבורג 66. שמע מיני רפואות הגוייה ונפשך תהא עמדה וחיה ר"י אלחריזי, רפואות הגווייה. —  *ועָמַד בדבור, בשמועה, ונשאר בו, היה נאמן לו:  מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדבורו ב"מ ד ב. אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתן עדו' ה ז. —  וכן עמד על:  אבות העולם לא עמדו על דבריהם במקום שמועה תוספת' שם א ג. —  ובסהמ"א:  עד שנאמר כל הנשבע על זה הרי זו שבועת שוא אין אנו יכולין להתיר והוא חייב לעמוד על שבועתו אוצ' הגא' א, לוין 78. —  *ועָמַד על מדותיו, הקפיד שיקבל כמדתו:  מי שאינו כועס במהרה ומי שאינו משתכר ומי שאינו עומד על מדותיו פרקי רבינו הקדוש, גרינהוט ג מח. —  ובסהמ"א:  ואם נמנע מזו זה הוא דרך ההפסד ואם עומד על מדתו מסלקין אותו רה"ג, תשוב' הגא' הרכבי קעח. —  °ובמשמ' שָׁכַן, יָשַׁב במקום:  וראיתי את העם אשר אנחנו עומדים ביניהם מתחזקים להגיע אל תכלית חכמת לשונם כאשר הזכרנו ר"י א"ת, הרקמה הקדמ' ה. בחורה אחת נשאת לבחור אחד ועמד עמה כמו שמנה חדשים וכו' הריב"ש, קכז. ואבי הבחור היה עומד במקום רי"מנו במקום שהבחורה ואמה ואחיה היו עומדים שם. —  יא) ובמשמ' המתין, התמהמה, warten; trader; to wait, stay:  מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו רדה אלי אל תַּעֲמֹד בראש' מה ט. ויאמר אלהם משה עִמְדוּ ואשמעה מה יצוה יי' לכם במד' ט ח. ואתם אל תַּעֲמֹדוּ רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם יהוש' י יט. יקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה על תַּעֲמֹד ש"א כ לח. —  *ועם מקו' במשמ' המתין שתֵעַשֶה בן איזו פעולה, היה עתיד ומוכן לאיזו פעֻלה:  גזל פרה מעוברת וילדה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה העומדת לילד דמי רחל העומדת ליגזז ב"ק ט א. כל העומד לזרוק כזרוק דמי פסח' יג:. סוף סוף כל העומד לגזוז כגזוז דמי כתוב' נא.. במאי עסקינן אילימא בתרנגולת העומדת לאכילה מאי טעמייהו דבית הלל אוכלא דאפרת הוא ביצ' ב.. אמר רבה מסתברא מילתיה דשמואל בשור לחרישה ועומד לחרישה אבל בשור לחרישה ועומד לטביחה זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו כתוב' צג:. בעי ר' אבין שער העומד ליגזוז בכמה כגזוז דמי ובשלשה או כמחובר דמי ובעשרה סנה' טו.. מי סברת בהמה בחייה לאכילה עומדת בהמה בחייה לגדל עומדת חול' יד.. עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר בחייה לאברים עומדת ומ"ס בחייה לאו לאברים עומדת חול' קב:. —  יב) ובמשמ' קָם, aufstehen; se lever; to stand up:  וַיַּעַמְדוּ המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד יהוש' ג יו. קרא אני אליהם יַעַמְדוּ ישע' מח יג. הוא צוה וָיָּעֲמֹד תהל' לג ט. וָיָּעֲמֹד פינחס ויפלל שם קו ל. רוח והצלה יַעֲמֹד ליהודים ממקום אחר אסת' ד יד. ארבע מלכיות מגוי יַעֲמֹדְנָה ולא בכחו דני' ח כב. ואתה לך לקץ ותנוח וְתַעֲמֹד לגורלך לקץ הימין שם יב יג. לא יאכלו מקדש הקדשים עד עֲמֹד כהן לאורים ולתמים עזר' ב סג. ויפתח עזרא הספר וכו' וכפתחו עָמְדוּ כל העם נחמ' ח ה. ויהי אחרי כן וַתַּעֲמֹד מלחמה בגזר עם פלשתים דהי"א כ ד. —  ועם מלות היחס:  בן אדם עֲמֹד על רגליך יחזק' ב א. ותבוא בהם הרוח ויחיו וָיָּעֲמְדוּ על רגליהם שם לז י. ראיתי את כל החיים וכו' עם הילד השני אשר יַעֲמֹד תחתיו קהל' ד יה. ועל שר שרים יַעֲמֹד ובאפס יד ישבר דני' ח כה. ושר מלכות פרס עֹמֵד לנגדי עשרים ואחד יום שם י יג. —  ואמר בן סירא:  ובעבורו עמד אחריו בן משכיל שוכן לבטח שלמה מלך בימי שלוה ואל הניח לו מסביב ב"ס גני' מז יב-יג. וגם אחריו עמד נתן להתיצב לפני דוד שם מז א. — ובתו"מ: מי שישב בדרך ועמד וראה והרי הוא סמוך לעיר וכו' ר' מאיר, ערוב' ד ד. בעקבות משיחא חוצפא יסגי ויוקר יאמיר וכו' וזקנים יעמדו מפני קטנים וכו' סוט' ט טו. עשה בראשה ((של קורת בית הבד) כסא טהור מפני שאומרין לו עמוד ונעשה את מלאכתנו כלים כ ג. כתיב וכתת נחש הנחושת וכי לא עמד צדיק ממשה ועד חזקיהו להעבירו ירוש' דמאי ב א. בקש משה שיעמדו ממנו כהנים ומלכים מד"ר שמו' ב. לי מנשה זה משיח שעומד מבניו של מנשה שנאמר וכו' שם במד' יד. כל מי שעומד על אהרן לא על הקב"ה הוא עומד שם יח. מיד הביאו התינוקות שבמעי אמן ומשדי אמן ועמדו כריסן כזכוכית מדרש תהל', בובר ח ד. —  ובסהמ"א:  אבל ישבו לפניך בעת דון ועת יקרב גמר דין יעמדון רה"ג שד"ם סז. —  °ועָמַד על:  שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו הגדה של פסח. —  *עָמַד מאצל, קם והלך לו:  א"ל שמא ממני אתה מתבייש הריני עומד מאצלך עמד ר' יוחנן והלך לו פדר"א, ב. —  *עָמַד למנין:  אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו עומדין למנין סנה' ה ה. —  *ועָמַד מן השֵנה:  שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות ברכות א ב. ישן ברשות הרבים ועמד כליו טמאים מדרס ר' מאיר, טהר' ה ז. נגע באחד בלילה ואין ידוע אם חי אם מת ובשחר עמד ומצאו מת ר' מאיר מטהר וחכמים מטמאים שם. המהרהר בלילה ועמד ומצא בשרו חם טמא מקוא' ח ג. —  ומחֹלי:  זה גיטך מהיום את מתי מחולי זה ועמד והלך בשוק וחלה ומת אומדין אותו וכו' גיט' ז ג. —  ומליצה, עמד השֵׂער, קם מפחד:  ואיזהו שיאור כל שכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו פסח' ג ה. —  *עָמְדוּ הדברים, קמו, נתקיימו:  ולמה ברח (יונה הנביא) אלא שפעם ראשונה שלחו להשיב את גבול ישראל ועמדו דבריו שנאמר וכו' תנחו' ויקר' ח. —  °ועָמְדָה ההלכה, הבריתא:  ועמדה ההלכה אומר קדושה והבדלה על הכוס אוצ' הגא' א, לוין 38. אינה עומדת (הבריתא) לא בר' ולא בר' חייא והזהיר, ויקר' טו. —  ודבור, °עומדת לנו1, קבוע לנו:  והלכה כרב שעומדת לנו כל מקום שחלוקין רב ושמואל באיסורין ולא נפסקה הלכה כרב תלמידי יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 104. ועומדת לנו שכל מקום שחלוקין רב אחא ורבינא בכל התורה כולה הלכה כמי שמיקל והלכך הולד כשר שם 109. ועומדת לנו שכל מקום שחלוקים רב ושמואל באיסורן הלכה כרב שם 111. —  יג) עָמַד לעזֹר לפלוני:  כי יַעֲמֹד לימין אביון תהל' קט לא. אשר נתן המלך ליהודים וכו' להקהל וְלַעֲמֹד על נפשם אסת'  ח יא. ובעת ההיא יַעֲמֹד מיכאל השר הגדול הָעֹמֵד על בני עמך דני' יב א. —  ואמר בן סירא:  כי יש אוהב כפי עת ולא יעמוד ביום צרה ב"ס גני' ו ח. —  וכן *עָמַד לפלוני:  הוו זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לו לאדם בשעת דוחקו אבו' ב ג. מכאן ועד שלשים יום אלהיהן של יהודים עומד להם מד"ר דבר' ב. —  ובתפלה:  והיא שעמדה לאבותינו ולנו וכו' והקב"ה מצילנו מידם הגדה של פסח. —  ודבורים שונים:  עָמַד לפני בהמה, שָכַב אתה:  ואשה לא תַעֲמֹד לפני בהמה לרבעה ויקר' יח כג. —  עָמַד על הפקֻדים:  ויקריבו נשיאי ישראל וכו' הם הָעֹמְדִים על הפקדים במד' ז ב. —  על הקללה:  ואלה יַעַמֱדוּ על הקללה בהר עיבל דבר' כז יג. —  על חרב:  עֲמַדְתֶּם על חרבכם יחזק' לג כו. —  בברית:  וַיַּעֲמֹד כל העם בברית מ"ב כג ג. —  בסוד:  כי מי עָמַד בסוד יי' וירא וישמע את דברו ירמ' כג יח. —  יד) ועָמַד בקומתו:  מאימתי אדם יורש את אשתו קטנה ב"ש אומרים משתעמוד בקומתה וב"ה אומרים משתכנס לחופה יבמ' פט:. —  *עָמְדָה תמיה:  משל למלך שנזף בעבדו ועמד לו תמיה כך עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו ר' ברכיה בשם ר' יהודא ב"ר סימון, מד"ר בראש' יב. —  יה) *ועָמַד במחיר:  משך ממנו מעשר בסלע ולא הספיק לפדותו עד שעמד בשתים נותן לו סלע וכו' מע"ש ד ו. כל המקבל עליו לספק סלתות מארבע עמדו משלש יספק מארבע משלש ועמדו מארבע יספק מארבע שקל' ד ט. א"ר חסדא מכר לו שוה חמש בשש והוקר ועמד על שמנה וכו' לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר ב"ב פג:. מעשה ועמדו קינים בירושלים בדינרי זהב שם קסו.. רבי דוסתאי בן יהודה אומר מכרה לו במנה והשביחה ועמדה על מאתים מנין שאינו מחשב אלא במנה שנאמר וכו' ערכ' ל.. מכרה לו במאתים והכסיפה ועמדה על מנה מנין שאין מחשבין אלא במנה שנאמר וכו' שם. —  ובסהמ"א:  ואמר לו מלוה ללוה חבית זו שאני מלוה לך עומדת בעשרה דינר עכשיו אני נותן ונושא בך עשרה דינר וכו' ואמר לו הלוה למלוה הלויני חבית זו ואם עומדת בסאה בדינר לוקח אני לך במאה דינר תלמידי יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 38. א"ר יהודה אמר שמואל ד' כוסות הללו צריך שיהא בהן בכל אחד כדי שיהא בהן מזיגת כוס יפה של ברכה שיעורו רובע רביעית לוג כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית לוג רשב"ם, פסח' קח:. —  *וכמו עָלָה ט):  א"ר יוסי מסתברא בשן של זהב שעמדה לה ביוקר לא תצא ירוש' שבת ו א. לא דייכם שניוולתם פלטין באבנים ועצים שעמדה לי בכמה יציאות אלא מחציפין אתם וקושרין עלי קטיגוריא מד"ר קהל' מה יתרון העושה. —  ובהשאלה:  שמונה עשרה אפי' גדול אינו מבטל מפני שעמדה להן בנפשותיהן ירוש' שבת א ו. —  *ובמשמ' שוה במחירו:  לעשיר שהיה לו אוצר מלא יין ונכנס לבודקו ומצאו כולו חומץ בא לצאת מתוך האוצר ומצא חבית אחת יין טוב אמר חבית זו עומדת עלי כמלא אוצר מד"ר במד' ב. —  יו)  *עָמַד על דבר, חשב, מצא אותו:  הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר ואמר לו הילך מנה ואינו יכול לעמוד על הפרוטרוט אסור תוספת' ב"מ ד יז. משל לאדם אם מאבד סלע או כילרין בתוך ביתו הוא מדליק כמה נרות כמה פתילות עד שיעמוד עליהם והרי דברים קל וחומר מה אלו שהם חיי שעה של עולם הזה אדם מדליק כמה נרות וכמה פתילות עד שיעמוד עליהם ומצאם ד"ת וכו' אין אתה צריך לחפש אחריהם כמטמונים הללו מד"ר שה"ש, שיר השירים. —  *ובמשמ' השיג, הבין אותו:  וכי אפשר לבשר ודם לעמוד על (חציה) חציו של לילה אלא א"כ יוצרו חלקו מכי' בא יג. כיצד עומדים על הדבר רואין אותו כאלו הוא עומד באמצע בית כור ומדליק שם משפט' יד. ר' יוסי אומר בין השמשות כהרף עין ולא יכלו לעמוד עליו חכמים ירוש' ברכ' א א. והמכשלה הזאת תחת ידך דברים שאין בני אדם עומדין עליהם אא"כ נכשלים בהן ישנן תחת ידיך רב קטינא, שבת קכ.. ר' מאיר בדורו לא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו ר' יוחנן, עירוב' נג.. למלך שהיה לו בן והיה מבקש ליתן לו ירושה ואומר אם נותנה לו אני עכשיו עדיין קטן הוא ואינו יודע לשמרה אלא עד שילמוד כתובין ויעמוד על עמקן ואח"כ אני נותנה לו מד"ר שמות כ. מה ברכה זו אין אדםיודע מה שבתוכה כך אין אדם עומד על דברי חכמים שם במד' יד. מדבר לדבר ממשל למשל עמד שלמה על סודה של תורה שם שה"ש, שיר השירים. ר' יוהשע דסכנין בשם ריב"ל לכרי שהיה עומד בסדקי והיו הכל באין לשערו ולא יכלו היה שם פקח אחד א"ל אתם מבקשין לשערו מתרומותיו אתם עומדים עליו מד"ר איכ', העיר רבתי עם. עמד שלמה בחכמתו על משתיתה של ארץ ר' ינאי בריה דרבי שמעון, שם קהל', עשיתי לי גנות. לתלמידו של יוצר שגנב וכו' ועמד רבו על גניבתו מה עשה עמד ועשה כלי ונתנה לפניו כל כך למה להודיע שעמד על גניבתו ר' לוי, פסיק' רבת' כד. —  ובסהמ"א:  שראיתי הרבה מהתלמידים בזמננו זה לא עמדו על זה ויטרחו בבקשת אותה הראיה ולא ימצאו אותה ויתקשה עליהם ההלכה ר' נסים גאון, הקדמה לברכות. ובעמדנו על מה שזכרנו מן האדם יתבאר לנו מסוד העולם הרבה מפני שהוא דומה אליו ר"י א"ת, חו"ה הבחינה ה. וממה שראוי לעמוד עליו כי כל מטיב לזולתו מבני אדם מכל המינים אשר זכרנו אין לו יתרון על מי שמטיב לו אלא במקרה מן המקרים שם, עבודת האלהים, פתיח'. וכאשר תרצה לעמוד על בירור מה שזכרתיו מרוב חטאי הלשון קבל על עצמך לזכור מה שיצא מלשונך שם, הפרישות ה. וענין ונצורות ולא ידעתם שמורות מהגיע אליהם ומעמוד עליהם נמנעות מדעת אותם וההשקפה עליהם הוא,  סה"ש לריב"ג, נצר. והנה בני האדם לא יוכלו לעמדעל אמתת הויתם ולא יגיעו עד תכליתם הוא, הרקמה ל. ואלו המדעות הראשונות אין אנו יודעין היאך ידענו אותן אלא מצינו דעתנו השיגה אותם ועמדה על אמתתם ולא ידענו במה השיגה אותם ועמדה  על אמתתם ובורייתם ר"י אבן עקנין, ס' מוסר ב יג. ועמדתי על כל הכתוב בו ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 145. וזה דבר עמדנו עליו מן החוש שהעמדנו מראה שורפת כנגד אור הנר רלב"ג, מלחמ' ה' ה ב ו. והיה מבואר שכאשר נרצה לעמוד בדרך החקירה העיונית על משיג ממשיגי הדבר אם הוא נמצא לדבר או לא שם ו א א. וזה דבר עמדו עליו מהלקויות הירחיים כאשר עמדו עליהם המזרחיים והמערביים שם יג. וסברת דברי נדמית לפעולות הבורא היא שעומדת על אמתות הענינים וכו' שעומדת עליהם מארבע העלות הטבעיות נסים בר שלמה רי"ת, חבור יצחק הישראלי, ספר היובל לשטישנידר 132. —  יז)  *ובינ' עֹמֵד, כעין פֹעל העזר להביע המשכתה והתמדתה של הפעֻלה המסֻמנת בבינ':  הרי שהיה תופש פרתו ועומד ובא חבירו ואמר לו פרתך למה לחמור אני צריך ב"מ מז.. —  ובסהמ"א:  וכשמדליק נר בשבת מברך להדליק נר של שבת ויש אומרים שאין לברך עליו ונותנים טעם לדבריהם שאם היתה דלוקה ועומד' אין צריךלכבות' כדי לחזור ולהדליקה וכו' ועוד אומ' ר"ת שאם היה דלוק ועומד שצריך לכבותה וחלזור ולהדלי' לנדא, האגור שנז. —  *וכמו תה"פ, בעֲמִידָה, כמו מעֻמד:  חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וכו' וכהן גדול עומד ומקבל וקורא עומד יומ' ז א. הקורא את המגילה עומד ויושב קראוה שנים יצאו מגיל' ד א. מפירין נדרים  בין מהלך בין עומד ובין רכוב ר' נחמן ערוב' סד:. —  ומ"ר עֹמְדִים, עֹמְדוֹת:  אורגים (הטהור בטמא) בין בעומדים בין ביושבין זבים ג ב. שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשת ישיבות ר' יוחנן הסנדלר, ירוש' חגי' ג א. —  יח)  בדקדוק, °פֹעל עֹמד, שפעֻלתו נשארת בפעֵל ואינו יוצא לאחר intransitiv (f) (ve):  כאשר הקריב מחנהו או הוא מהפעלי' העומדי' כי ימצאו פעלים שיצאו ויעמדו ראב"ע, בראש' יב יא. כי יש תואר דומה לפועל כמו הולך שלא יתכן היותו פועל כי אין לו פעול בעבור שהוא מהפעלים העומדים הוא, שפת יתר 21. שהוא בנין הקל פעמים שהוא עומד בעצמו ופעמים שהוא יוצא לזולתו רד"ק, מכלול, ליק כ:. והפעלים העומדים לא ימצא בהם בנין נפעל מקבל מקרה בנין הקל שם כא:.

—  הִפע', הֶעֱמִיד, הֶעֱמִידוֹ, הֶעֱמִדָהּ, הֶעֱמַדְתָּ, הֶעֱמַדְתָּה, וְהַעֲמַדְתָּ, הֶעֱמַדְתִּי, הֶעֱמַדְתִּיךָ, הֶעֱמַדְתִּיהוּ, הֶעֱמַדְנוּ, מַעֲמִיד, הַעֲמֵיד, הַעֲמִיד, הַעֲמִידוֹ, הַעֲמִידֶהָ, הַעֲמֵד, אַעֲמִיד, אַעֲמִידָה, אַעֲמִידֵם יַעֲמִיד, יַעֲמֵד, יַעֲמֶד-, יַעֲמִידֵנִי, יַעֲמִדֵהוּ, יַעֲמִדֶהָ, יַעֲמִידֵם, תַּעֲמִדֵנִי, נַעֲמִיד, יַעֲמִידּו, —  א) עשה שֶׁיַּעֲמֹד:  ויצא משה וכו' ויאסף שבעים איש מזקני העם וַיַּעֲמֵד אתם סביבת אהל במד' יא כד. ויראו לשמשון וכו' וַיַּעֲמִידוּ אותו בין העמודים שפט' יו כה. ויעש ירבעם חג וכו' וְהֶעֱמִיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה מ"א יב לב. לך הַעֲמֵד המצפה אשר יראה יגיד ישע' כא ו. הֶעֱמַדְתָּ במרחב רגלי תהל' לא ט. וַנַּעֲמִיד משמר עליהם נחמ' ד ג. ואקבצם וָאַעֲמִידֵם על עמדם שם יג יא. וַיַּעֲמֵד שפטים בארץ דהי"ב יט ה. —  ואמר בן סירא:  אל תעמידהו אצלך למה יהדפך ויעמד תחתך ב"ס גני' יב יב. —  ובתו"מ:  לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אלא אם כן יש על גביו גובה ארבע אמות היה מעמידו בעליה עד שיהא תיתיו מעזיבה שלשה טפחים ב"ב ב ב. היה מעמיד בהמה בחצר וכו' אינה חזקה שם ג ה. העמיד עליה (על האבן) עבודת אלילים וסילקה הרי זו מותרת ע"ז ג ז. אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עכו"ם מפני שחשודין על הרביעה שם ב א. וראש המעמד היה מעמיד את הטמאים בשער המזרח תמי' ה ו. היה נותנו (כלי חרס) על גבי האור והאור מעמידו בידוע שאינו ככונס משקה וכו' ר' יוסי אומר אם נתנה (כלי חרס) על גבי הרמץ והרמץ מעמידו בידוע שאינו ככונס משקה תוספת' כלים ב"ק ז ג. עושה אדם שני ציבורי מלח ומניח עליהן קורה שהמלח מעמדת את הקורה רבה, ב"ב כ:. כלונסות של ארז שמעמידין בהן את הקורה ר' יוחנן, שם סז:. קנים המחולקין שמעמידים תחת הגפנים דבי רבי ינאי, שם סט.. עברו (החכמים) באותו מקום אמרו לאחד חייך העמידנו עם אבא יודן מד"ר ראה ד. א"ר יהודה בן פדייה בשעה ראשונה עלה אדם במחשבתו של הקב"ה להבראות וכו' בששית העמידו גולם בשביעית נפח בו נשמה תנחו' שמיני, בובר יג. —  ועל רגליו:  אדם מביא חיטין חיטין כוסס פשתן פשתן לובש לא נמצאת מאירה (האשה) עיניו ומעמידתו על רגליו אליהו, יבמ' סג.. —  שהוא מחזיקני ומעמידני על רגלי פסיק' רב' לו. ובסהמ"א:  כלים שהן מפוצלין וכו' מעמידין אותן ביו"ט הלבוש, או"ח תקיט. —  *והֶעֱמִיד בדין:  בעא מיניה אביי מרבה האומר לחבירו אנסת ופיתית את בתי והעמדתיך בדין ונתחייבת לי ממון והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי ולא העמדתני בדין ולא נתחייבתי לך ממון כתוב' מב.. —  ובהשאלה:  מעמידו על האמת מעמידו על השלום מתישב לבו בתלמודו אבו' ו ו. בא דוד חהעמידן (את המצוות) על אחת עשרה דכתיב וכו' מכו' כד.. לא חרבה ירושלים אלא על וכו' שהעמידו דיניהם על דין תורה ב"מ ל:. —  ובסהמ"א:  [משום שאינן] יודעין (הנשים ועמי הארץ) להעמיד איסור והיתר על מקומו גנזי שכט' ב, גינצבורג 222. —  *הֶעֱמִיד פלוני או דבר על חזקתו:  העמד הגוף על חזקתו וחזקה אין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו כתוב' עה:. מ"ט שמאי קסבר העמד אשה על חזקתה ואשה בחזקת טהורה עומדת ניד' ב.. —  ובסהמ"א:  אמר רב נחמן העמיד אכילות לעומת אכילות והעמיד נכסים בחזקת אבות תלמידי יהודאי גאון, הלכו' פסוק' 68. —  *הֶעֱמִיד מלוה על דבר, להפרע ממנו:  ש"מ דמעמידין מלוה על גבי פירות ב"מ סג.. —  °והֶעֱמִיד פלוני אצל פלוני, העבירו לפרע ממנו חוב:  ראובן קנה סחורה משמעון ואמר לו אעמידך אצל לוי שאני עושה לו מלאכה פלו' ונותן לי כך וכך לשנה ולכשיגיע הזמן יתן לך שכרי במקומי טוחו"מ מעמד שלשתן קכו. דמי שקונה סחורה ואין בידו מעות מעמידו אצל בעל חובו שם. לוי חזן העיר חייב לראובן שני זהובים והעמידו אצל שמעון שהי' גובה ופורע ממנו לחזן שיתן בשבילו לראובן ב' זהובים שם. —  ובמשמ' עשה שֶׁיַּעֲמֹד, שיחדל מהליכה או מפעֻלה אחרת:  אמר אחד יש לי ללמד עליו (על הנדון) זכות הלה מניף בסודרין והסוס רץ ומעמידו סנה' ו א. קשר את הספינה בדבר שהוא יכול להעמידה וכו' מביאה את הטומאה אהל' ח ה. מה אני שאני בשר ודם אצבעי מעמדת מים אצבעו של הקב"ה עאכ"ו ר"מ, מד"ר בראש' ד. אין מעמידין את עיני הגוסס הנוגע בו ומזיזו הרי זה שופך דמים שמח' א ד. —  ב) עשה שישָאר, שיהיה קיָם:  ואולם בעבור זה הֶעֱמַדְתִּיךָ בעבור הראתך את כחי שמו' ט יו. כי למען דוד נתן יי' אלהיו לו ניר בירושלים וכו' וּלְהַעֲמִיד את ירושלים מ"א יה ד. משוה רגלי כאילות ועל במתי יַעֲמִידֵנִי תהל' יח לד. וַיַּעֲמִידֵם לעד לעולם שם קמח ו. מלך במשפט יַעֲמִיד ארץ משלי כט ד. באהבת אלהים את ישראל לְהַעֲמִידוֹ לעולם דהי"ב ט ח. —  ואמר בן סירא:  בהמה לך ראה בעיניך ואם אמנה היא העמידה ב"ס גני' ז כב. —  ובתו"מ: והם הם (ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ור"א בן שמוע) העמידו תורה אותה שעה יבמ' סב:. והארץ לעולם עומדת מה היא עומדת מעמדת מד"ר קהל' והארץ. —  ובסהמ"א:  ועלי ועל יורשי אחרי להפיץ ולהדיח ולסלק מעליו ומעל הבאין מכחו כל עורר וטוען בעולם בין בכתב בין בעל פה עד שאעמיד בידו וביד הבאים מכחו העמדה גמורה בלא שום פסידא בעולם הברצלוני, ס' השטרו', 74. אם הדקו (את השופר שנסדק) הרב הבחוט או במשיחה כשר שהרי החוט מעמיד שלא יתבקע ר"נ על הרי"ף, ר"ה ו:. יצחק אע"פ שהיה נביא היה מתמיד במטעמים להעמיד בריאותו ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, תולדות כד ב. וזה כמשל מי שהניח המזון הטוב והמשקין הטובים המעמידים הבריאות שהוא בלא ספק יחלה וימות שם, עקב קסו א. והעצמות ההמה מעמידים ומציבים את כל הגוף לבלתי ינוע מאליו אנה ואנה לינדא, ראשית למודים א ט. —  ג) עשה שיקום, הקים, קִיֵּם:  ותבוא בי רוח וַתַּעֲמִדֵנִי על רגלי יחזק' ב ב. ויגע בי וַיַּעֲמִדֵנִי על עמדי דני' ח יח. ומראשי האבות וכו' התנדבו לבית האלהים לְהַעֲמִידוֹ על מכונו עזר' ב סח. לרומם בית אלהינו וּלְהַעֲמִיד את חרבותיו שם ט ט. ויקם אלישוב הכהן הגדול ואחיו הכהנים ויבנו את שער הצאן המה קשוהו וַיַּעֲמִידוּ דלתתיו נחמ' ג א]] והמקומות אשר בנה (מנשה) בהם במות וְהֶעֱמִיד האשרים והפסלים הנם כתובים על דברי חוזי [[מקור: דהי"ב לג יט. —  וברית:  וַיַּעֲמִידֶהָ ליעקב חק לישראל ברית עולם תהל' קה י. — ורוח:  ויאמר וַיַּעֲמֵד רוח סערה שם קז כה. —  וחזון:  ובני פריצי עמך ינשאו לְהַעֲמִיד חזון ונכשלו דני' יא יד. —  והמון:  ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו וכו' וְהֶעֱמִיד המון רב שם יא יא. —  *ושם:  ילד ועיר יעמידו שם ומשניהם אזה נחשקת ב"ס גני' מ יט. —  ובתו"מ:  איזה וגרנן למעשרות הקשואין והדלועים משיפקסו ואם אינו מפקס משיעמיד ערימה מעשר' א ה. המקבל שדה מחברו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חיב לטפל בה ב"מ ט ה. בי"ז בתמוז נשברו הלוחות וכו' ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל תענ' ד ו. העושה עבודה זרה המחתיך והמעמיד הסח וכו' עובר בלא תעשה תוספת' סנה' י ג. אמרו בי"ד היום ראש השנה הקב"ה או' למלאכי השרת העמידו בימה ירוש' ר"ה א ג. אין לך כ לשבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט סוכ' כז:. —  °והֶעֱמִיד עצמו:  שראה צורת ע"ז ואהבה או אדם שהעמיד עצמו ע"ז כהמן ר"ח, שבת עב:. —  ובהשאלה, *הֶעֱמִיד נדר, דבר:  א"ר זעירא אסא דאת אמר בשאינן מעמידים (את הנדרים) אבל אם היו מעמידין צריכין היתר חכם הרי זה מעמיד וזה אינו מעמיד מאחר שבטל אצל זה יבטל זה ירוש' נדר' ג א. א"ר לוי אותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו עשה סעודה גדולה היו כל אוה"ע מרננים ואומרים ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בנינו הוא זה ולא עוד אלא שעושין משתה גדול להעמיד דבריהם ב"מ פז:. —  וכן הֶעֱמִיד תלמידים, בנים, פרות:  הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סיג לתורה אבו' א א. כל המעמיד תלמיד רשע סופו להתבזות ממנו מד"ר איכה, פתי'. ואילולי שנתת לו (לאדם הראשון) יום אחד משלך שהוא אלף שנה היאך נזקק להעמיד תולדות ר יהושע בר נחמיה, שם בראש' כב. אמר (דוד) לפניו רבש"ע אם עתיד אני להעמיד בנים ולהעציבך מוטב לי ונחני בדרך עולם שם מד. כל המעמיד בן רשע או תלמיד רשע סוף שעיניו כהות שם סה. ובאותה שעה נשא (נח) אשה והעמיד בנים שם במד' יד. אוכל שדה העיר אשר סביבותי' נתן בתוכה מה שבתחו' טבריה בטבריה וכו' שכל ארץ וארץ מעמד' פירותיה שם, בראש' צ. ר' נחמיה אמר נתן בהם עפר וקטמיות דברים שהן מעמידין פירות שם. —  והֶעֱמִיד פלוני משנתו, העיר אותו עי' עָמַד יב):  נכנס (המלך) לחדרו בלילה אמר לקטן העמידני עם הנץ החמה ואמר לגדול העמידני בשלש שעות בא קטן להעמידו עם הנץ החמה מכי' בשלח ה]. —  ד) הֶעֱמִיד דבר לפלוני, הקים, המציא את הדבר, liefern; procurer; to supply:  המוכר יין ושמן לחבירו כל ימות השנה חייב להעמיד לו כדרך שמעמיד בקטלזון [[מקור: תוספת' ב"מ ו יג. הנותן מעות לחבירו ליתן לו פירות בגורן חייב להמיד לו כשער בינוני שם טז. יבש המעיין נקצץ האילן חייב להעמיד לו מעיין אחר חייב להעמיד לו אילן אחר שם ט ג. מאה חביות יין אני מוכר לך חיב להעמיד לו יין יפה כרוב היין הנמכר באותו חנות ירוש' ב"ב ו א. רשאין החמרין להתנות שכל מי שיאבד לו חמורו יעמיד לו חמור אחר וכו' ורשאין הספנים להתנות שכל מי שאבדה לו ספינה יעמיד לו ספינה אחרת אבדה לו בכוסיא אין מעמידין שלא בכוסיא מעמידין לו ואי פירש למקום שאין הספינות הולכין אין מעמידין ב"ק קטז:. הגוזל שדה מחבירו ושטפה נהר חייב להעמיד לו שדה אחר ר' אלעזר, שם קיז:. השוכר את החמור והבריכה או שנשאת לאנגריא וכו' שאינה חוזרת חייב להעמיד לו חמור אחר ב"מ מח:. א"ל בן בית אני הלויתו ובאחריותו הם לשלם אני מעמידך על הכל מד"ר שמות מג. —  ובסהמ"א:  ראובן עשה מקח עם שמעון להעמיד לו סחורה לזמן קצוב שער אפרים, שו"ת, קלז. הביא זה המחזיק עדים שאותו פלוני שמכר לו דר בה אפיל' יום אחד או אפילו שעה אחת טוענין לו שלקחה אותו פלו' דטוענין ללוקח ומעמידין אותה בידו לבוש, חו"מ קמו יד. בראובן שעשה מעמד עם שמעון שיעמיד סחורתו למקום פלוני על אחריותו ש"ע חו"מ, פתחי תשובה, הל' ערב קכט א. כגון מי שעוש' מקח עם חבירו שיעמיד לו סחורה פלונית ליריד שם מקח רז ב. —  ה) הֶעֱמִיד לפני פלוני, עשה שיתיצב, הציג:  ויבא יוסף את אביו וַיַּעֲמִדֵהוּ לפני פרעה בראש' מז ז. וְהֶעֱמִיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם ויקר' יד יא. ולקח את שני השעירם וְהֶעֱמִיד אתם לפני יי' שם יו ז. ואם מך הוא מערכך וְהֶעֱמִידוֹ לפני הכהן שם כז ח. ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר הֶעֱמִיד לפניה אסת' ד ה. —  ו) הִפְקִיד, מִנה: וַיַּעֲמִידוּ (זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק וכו') את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית יי' עזר' ג ח. ואלה אשר הֶעֱמִיד דויד עלי ידי שיר בית יי' דהי"א ו יא. וַיַּעֲמִידוּ הלוים את הימן בן יואל וכו' שם יה יז. וַיַּעֲמֶד לו כהנים לבמות ולשעירים דהי"ב יא יה. —  ואמר בן סירא: ביד אלהים ממשלת תבל ואיש לעת יעמיד עליה ב"ס גני' י ד. —  ובמשנה: המדיר את אשתו מליהנות לו עד ל' יום יעמיד פרנס יתר מכן יוציא ויתן כתובה כתוב' ז א. והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם ובעקבו של עם מעמידין זקיפין לפניהם ואחרים מאחוריהם סוט' ח ו. —  וכן *הֶעֱמִיד עדים:  ומעשה באחד שפרע ראש האשה בשוק וכו' העמיד עליה עדים ובא לפני רבי עקיבא וכו' ב"ק ח ו. מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו עדים ובא לפני ב"ד ב"ב י ו. העמידו עושי חביתים לעשות חביתים תמי' א ג. —  ז) הֶעֱמִיד את פניו, התאפק: וַיַּעֲמֵד את פניו וישם עד בש מ"ב ח יא. —  *ובמשמ' התנגד, מרד:  כל מי שהוא מעמיד פנים בגל הגל שוטפו וכל מי שאינו מעמיד פנים בגל אין הגל שוטפו בשם ר' לוי, מד"ר בראש' מד. כל שמעמיד פניו במלך כאילו העמיד פניו בת"ח בשם ר' יהודה בר סימון, מד"ר בראש' צד. —  *הֶעֱמִיד חלב וכדו', עשה שיקפא:  המעמיד בשרף הערלה אסור ר' אליעזר, ערל' א ז. אמר ר' יהודה שאל ר' ישמעאל את ר' יהושע כשהיו מהלכין בדרך אמר לו מפני מה אסרו גבינת עו"א אמר לו מפני שמעמידין אותה בקבת נבלה ע"ז ב ה. המעמיד בעורה של קיבה כשרה אם יש בה בנותן טעם הרי זו אסורה חול' ח ה. מפני שמעמידין אותה בחומץ רב חסדא, ע"ז לה:. —  ובסהמ"א: נפשי בשאלתו אודות בן תורה א' דדחיקא ליה שעתי' ואין פרנסתו כ"א מעשיית גבינה ורוצה מעלתו בתקנתו להמציא לו היתר להעמיד החלב בעו' קב' כי ההעמדה בקבה בלא עור מקלקל הגבינות חת"ס, יו"ד פא. —  *וְהֶעֱמִיד דבר על, שִנה והחליף אותו למצב אחר:  גרדו (לשופר) והעמידו על גלדו כשר ר"ה כז:. שתי אמות היה והעמידו על שתים עשרה ר' ירמיה, מגל' טו:. מאי מקולקלת אמר רבי אבא שאם היתה עמוקה טפח מעמידה על ששה טפחים מו"ק ד:. —  *הֶעֱמִיד פלוני מלפני פלוני, עשה שֶׁיַּעֲמֹד מאצלו, שיקום וילך לו, הרחיקו:  אמר לו (לר' אליעזר בן הורקנוס) מפני מה אתה בוכה אמר לו (לר' יוחנן בן זכאי) מפני שהעמדתני מפניך כאדם שמעמיד מלפניו מוכה שחין פדר"א א א. —  *הֶעֱמִיד עצמו, עשה שֶׁיַּעֲמֹד בעצמו, החזיק בעצמו:  אימתי בזמן שהי' מעמדת עצמה אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה כמה שהיא ר' יהודה, מקוא' ו א. —  *ובמשמ' התאפק, התגבר:  קים להו לרבנן דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו שבת קנג.. —  ובסהמ"א:  וזה (החותר במחתרת) להרגך בא שהרי יודע הוא שאין אדם מעמיד עצמו ורואה שנוטלין ממונו בפניו ושותק רש"י, שמות כב א. בקש להוציא רוח מלמטה ונצטער הרבה ואינו יכול להעמיד עצמו מהלך לאחריו ארבע אמות וממתין עד שתכלה הרוח רמב"ם, תפלה ד יב. השרוי בתענית יכול לטעום תוך פיו עד כדי רביעית ויחזור ויפלטנו שאין זה חשוב הנאה ובלבד שידע בעצמו שיכול להעמיד שלא יבלע כלום הלבוש, או"ח תקסז א. —  וכן *הֶעֱמִיד על עצמו: שהיו (דניאל חנניה מישאל ועזריה) אונסין את עצמן מן השחוק ומן השיחה ומן השינה ומעמידין על עצמן בשעה שנצרכין לנקביהם ר' חמא בר' חנינא, סנה' צג:. —  *וכמו קל י):  שלשה הקב"ה אוהבן מי שאינו כועס מי שאינו משתכר ומי שאינו מעמיד על מדותיו פסח' קיג:. אשרי מי שאינו מעמיד על דבריו פרקי רבינו הקדוש, גרינהוט ג מח. — °והֶעֱמִיד משנה וכדו', פרש אותה2:  והקשו חכמים בדבר זה בריתא זו ששנינו בכל שוחטין הין בתלוש בין במחובר במי נעמיד ואתה (הבריתא) והזהיר, ויקר' טו. (הבריתא) אינה עומדת וכו' והמשנה העמדנוהו באם שחט שם. ואם אין מקדש תקבר היא ועורה בירושלמי מעמידה במסכת מעשר שני כשהקדישה בשעת המקדש וחרב המקדש סמ"ג, מ"ע קלו. אמרינן בפרק פועלין עשר תעשר ואכלת ולא מוכר תבואת זרעך ולא לוקח ומעמידה רבינו יצחק בר רבי מרדכי כשלקח מישראל קודם מירוח שם קלג. —  ובמשמ' עשה שיָבִין, עי' קל יו):  ובאה התורה והעמידתנו עליו בהערת זה המאמר ר"י הקראי, ג"ע, קדוה"ח ד כ. הוא יוכל להעמידך על הרבה מעניני בית המדרש הזה שד"ל, אגרות קכא.

—  הָפע', הָעֳמַד, מָעֳמָד, יָעֳמַד, —  שהֶעֱמִידוּ אותו:  והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יָעֳמָד חי לפני יי' ויקר' יו י. והמלך היה מָעֳמָד במרכבה נכח ארם מ"א כב לה. —  ובתלמו':  והעמיד צלם בהיכל אית תניי תני הועמד מאן דאמר הועמד צלמו של מנשה ירוש' תענ' ד ח. —  ובסהמ"א:  ואל יחשוב (האדם) כי טרפו מועמד על סיבה ידועה ושאם תמנע הסיבה ההיא ממנו לא יבא בסיבה אחרת אבל יבטח על האלהים בטרפו ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון ג. מן הידוע שרוב הב"ח הרגשתם יותר חריפה ומחודדת מהרגשת מין האדם להיותם מחוסרי שכל ומדע והיו עלולים יותר אל הנזק המועמד לעומתם אלו לא הזדיין אותם הבורא ית' בהרגשה ומשוש מחודד רש"פ, ירועות שלמה א ב ג. —  °ובדקדוק, שהֶעֱמִידוּ והפסיקו אותו על ידי נגינה, שיש לו נגינה:  ודגשות הלמד ממנו בעבור שהוא מעמד לא להבלע כפל ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, זלל. ולרבים לאמר הסו ואע"פ שהוא מלעיל אין לחוש עליו כי מפני ההפסק הועמד כמו ערו ערו עד היסוד בה השני הועמד מפני ההפסק והראשון מפני השני רד"ק, סה"ש, הסה. ויש שקורין אותה בהעמדה וכן מצאנוה בספרים מדוייקים הכ"ף מעמדת בגעיא שם כרת. כי יפגשך עשו אחי הגימ"ל בקצץ מעמד ורפה שם פגש.

—  פֻע', *עֻמַד, רק בינ' מְעֻמָּד, מעומד, —  א) תה"ש ותה"פ, כשהוא עומד, כמו קל יז):  אין דנין אלא מעומד ואין מעידין אלא מעומד וכו' תוספת' סנה' ו ב. צריך לקבל עליו עול מלכות שמים מעומד בשם שמואל, ירוש' ברכ' ב א. ולפי שדרך עבדים להיות אוכלין מעומד וכאן להיות אוכלין מסובין להודיע שיצאו מעבדות לחירות ר' לוי, ירוש' פסח' י א. מלמד שאין מלקין מעומד ספרי  דבר' רפו. והיכי מצלי לה רב מסדא אמר מעומד ורב ששת אמר אפילו מהלך ברכ' ח.. אמר ר' אבהו ואמרי לה במתניתא תנא האוכל ומהלך מברך מעומד וכשוהא אוכל מעומד מברך יושב שם נא:. דבר צניעות ראה בה (בעז ברות) עומדות מעומד נופלות מיושב שבת קיג:. ויקם ויקרע אמר רמי בר חמא מניין לקריעה שהיא מעומד מו"ק כא.. ואין מוסרין אותו אלא מעומד מד"ר קהל', את הכל עשה. —  ובסהמ"א:  עמידה כיצד אין מתפלל אלא מעומד רמב"ם, תפלה ה ב. —  °תקיעות שמעֻד, התקיעות שתוקעין בר"ה כשהש"ץ חוזר על תפלת העמידה:  לא ישיח לא התוקע ולא הצבור בין תקיעות שמיושב לתקיעות שמעומד שו"ע או"ח, הלכו' ר"ה תקצב ג. —  ב) °במשמ' קָם:  כרע שכב כארי זה דוד המעומד ממך שנא' אשר לבו כלב האריה אגד' בראש' פב, ביהמ"ד ד, ילינק. —  ג) °שקבעו אותו, שנועד:  ופרי השבוע יום השבת מפני שהוא מעומד להדבק בענין האלהי ר"י א"ת, הכוזרי ג ה. —  ד) °וכמו הָפע':  משכו וקחו לכם צאן והמ"ם מעומדת3 בגעיא רד"ק מכלול טז ליק