כנ' עִמָּדִי1, מלת היחס, — כמו עִמִּי: האשה אשר נתת עִמָּדִי הוא  נתנה לי מן העץ (בראש' ג יב). ותגדל חסדך אשר עשית עִמָּדִי להחיות את נפשי (שם יט יט). מעשים אשר לא יעשו עשית עִמָּדִי (שם כ ט). זה חסדך אשר תעשי עִמָּדִי שם יג. כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עִמָּדִי שם כא כג. אם יהיה אלהים עִמָּדִי ושמרני בדרך הזה (שם כח כ). שבה עִמָּדי (שם כט יט). ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עִמָּדִי עוד שבע שנים אחרות (שם כז). ואלהי אבי היה עִמָּדִי (שם לא ה). ולא נתנו אלהים להרע עִמָּדִי שם ז. הכר לך מה עִמָּדִי (שם לב). ויהי עִמָּדִי בדרך אשר הלכתי (שם לה ג). ועשית נא עִמָּדִי חסד (שם מ יד). מה תריבון עִמָּדִי (שמות יז ב). כי גרים ותושבים אתם עִמָּדִי (ויקר' כה כג). ואתה פה עמד עִמָּדִי (דבר' ה כח). הלא הוא כמס עִמָּדִי (שם לב לד). ואין אלהים עִמָּדִי (שם לט). כי משמרת אתה עִמָּדִי (ש"א כב כג). וכלכלתי אתך עִמָּדִי (ש"ב יט לד). כאשר עשיתם עם המתים וְעִמָּדִי (רות א ח). וזיז שדי עִמָּדִי תהל' נ יא). עיני בנאמני ארץ לשבת עִמָּדִי (שם קא ו). כי חצי שדי עִמָּדִי (איוב ו ד). כי לא כן אנכי עִמָּדִי (שם ט לה). חיים וחסד עשית עִמָּדִי (שם י יב). ותרב כעשך עִמָּדִי  (שם יז). מי הוא יריב עִמָּדִי (שם יג יט). אך שתים אל תעש עִמָּדִי (שם כ). אם לא התלים עִמָּדִי (שם יז ב).  כי ידע דרך עִמָּדִי (שם כג י). וים אמר אין עִמָּדִי (שם כח יד). בעוד שדי עִמָּדִי (שם כט ה). וצור יצוק עִמָּדִי פלגי שמן (שם ו). כבודי חדש עִמָּדִי (שם כ). — ומֵעִמָּדִי, כמו ממני: בלכתך היום מֵעִמָּדִי (ש"א י ב). נשאל נשאל דוד מֵעִמָּדִי עד בית לחם (שם כ כח). — ובסהמ"א: וכבוד חכמי ישראל חדש עמדו (יל"ג, אגרות א קנא).