ש"ז, כנ' עָמְדִי,  עָמדֶךָ, עָמְדוֹ, עָמְדָם — מקום, דבר שאדם עומד עליו, Stelle, Platz; place; position: ויעמד המלך על עָמְדוֹ (דהי"ב לד לא). ויעמדו הכהנים על עָמְדָם (שם לה י). ויבא אצל עָמְדִי (דני' ח יז). ויעמידני על עָמְדִי שם יח.  הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על עָמְדֶךָ (שם יא). והעם על עָמְדָם (נחמ' ח ז). ויקומו (זרע ישראל) על עָמְדָם שם ט ג.  ואקבצם (את הסגנים) ואעמדם על עָמְדָם (שם יג יא). — ובמדר': אמר יונה לדג עמוד במקום עומדך שאני מבקש להתפלל תפלה (תנחו' ויקר' ח). — ובסהמ"א:  יהיו מזומנים להתיצב על עמדן (רש"י, שמות יט כב). אין צריך לומר שלא יעמד על עמדו כי אם שכל כך יותש כחו עד גדר שלא יאמין בחייו (ר"מ אלשיך, איוב כד כב). — ואמר המשורר: ואני בעודי שמתיך אילותי אעמד על עמדי לא אט ממסלת (יצחק בן כלפון, אסבלה נדדי). וכאשר כלה זמירותיו עמד על עמדו לערוך תהלותיו וכסה פניו ולא מענוה ועמד בגאוה וכו' (ר"י חריזי, תחכמונ' כד). ונבהלו רעיוני מאשר ראו עיני ונלאתי מרוב אידי ופחדי לעמוד על עמדי ואמרתי אל השלוחים הרפו ממני עד אנוח (הוא, אגרת לשון הזהב, דברי חפץ,3).