*, עימור, ש"ז, — שה"פ מן א. עמר: שאין השכחה אלא בשעת העמור (ר' יהודה, פאה ד ו). מה קציר שאין אחריו קציר אף עימור שאין אחריו עימור (מדר' תנאים כט יט, הופמן). תולדות העימור אי זו היא (ר' שמואל בר ססרטאי, ירוש' שבת ז ב). אין עימור אלא בגידולי קרקע (אביי, שבת עג:). כל מעשיהן של ישראל משונין מאומות העולם בחרישותן בזריעתן בנטיעתן בקצירתן בעימורן בדישן בגרניהן ביקביהן (ר' לוי, מד"ר שה"ש, חכו ממתקים).