ב. עִמּוּר
*, עימור, ש"ז, — שה"פ מן ב. עמר: גנבו ומכרו ישן מהו מכר אשה לעוברה מהו יש דרך עימור בכך או אין דרך עימור בכך (ר' ירמיה, סנה' פה:). — ובסהמ"א: שמיד אחר ביאה ראשונה מוזהר עליה (על יפת תאר) באסור עמור ומכירה (ריב"ש, שו"ת שצח).
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.